בדרך לשם, קונור כבר נרדם בנסיעה, בקושי ידעתי לאן אני נוסע.
הייתי עייף כל כך וזה הקשה עליי להתרכז בנהיגה, ראיתי את קונור שלא נוח לו לישון באוטו, אז החלטתי לעצור במלון ללילה.
אחרי עוד חצי שעה נסיעה מצאתי מלון קטן, הזמנתי חדר ללילה. הרמתי את קונור מהאוטו והשכבתי אותו בחדר.
"איפה אנחנו אבא ?" שאל אותי ישנוני.
"אנחנו במלון, תחזור לישון" וליטפתי את ראשו.
"אימא עדיין רחוקה ?"שאל אותי
"כן, אבל אנחנו נגיע אליה" וחיבקתי אותו.
למחרת בבוקר, קמתי בעשר בבוקר, וקונור עדיין ישן, התקלחתי מהר והחלפתי בגדים, ירדתי למטה וקניתי לנו אוכל ושתייה. קניתי לקונור כמה דברים לנסיעה שלא ישתעמם.
עליתי לחדר וקונור ישב על המיטה ששערו רטוב מעט ובגדיו שונים.
"אתה מוכן?" שאלתי אותו, והכנסתי את כל הדברים לתיק.
"כן." אמר לי בקול יבש. "בוא נלך"
בדקתי שהכול ארוז, ויצאנו מהחדר. עלינו מהר על האוטו והתחלתי לנסוע.
אחרי שלוש שעות של נסיעה הגענו לכתובת הראשונה.
זה היה בית נטוש וחצי הרוס, מסביב לבית הייתה גינה מפחידה.מלאת עשבים שוטים וצמחים מטפסים.
"מה זה המקום הזה?" שאל קונור.
"זה בדיוק מה שאני הולך לבדוק"
"אני בא איתך" אמר קונור.
"אתה לא בא איתי. אתה נשאר פה."
בלי להקשיב למה שהוא אמר התחלתי להתקדם בזהירות בין כל הצמחים.
לקח לי בערך עשר דקות עד שהגעתי למקום, הסתכלתי עלקונור לבדוק שהכול בסדר איתו.
וכן, למזלי הוא היה שם והסתכל עליי.
פתחתי באיטיות את דלת הבית והיא השמיעה חריקה חזקה.
"אבא !" שמעתי את קונור קורא לי.
"מה ?" קראתי לו בחזרה.
"בוא מהר!" אמר
סגרתי את הדלת, וחזרתי אליו.
"מה קרה?" שאלתי אותו כשהגעתי אליו.
"תסתכל על הבית הזה, תסתכל על הצמחים, הם בצורה משונה, כאילו מישהו תכנן שהם יהיה בנויים ככה "
הסתכלתי יותר טוב על הבית הזה.
"אתה צודק קונור" אמרתי אחרי שהבנתי פתאום.
"זה אות !" אמר לי כפיר. " תסתכל טוב, ליד האות יש עוד משהו. זה לא מקרי, הצמחים לא גדלים ככה"
" האות זאת האות ט' והמספר זה 6 " אמרתי אחרי שהסתכלתי כמה דקות, ואז ראיתי הרבה משטרות מתחילות להגיע למקום.
"מהר קונור לאוטו, אנחנו צריכים לזוז" ושנינו רצנו לאוטו מהר נכנסו והתחלנו לנסוע לפני שיתחיל בלאגן.
אחרי משהו כמו ,שעה וחצי נסיעה עצרתי בצד הכביש.
"אבא, מה זאת אומרת. למה הכתובת הזאת מובילה לבית הזה ? זה קשור לאימא? "
"אני באמת לא יודע" אמרתי לו, מנסה לחשוב, מה זה היה המקום הזה. ומה היה יכול להיות בפנים.
מה הולך פה ? זה מתוכנן, מישהו רוצה שאני יראה את כל הדברים האלה.
תוך כדי המחשבות, התחלתי לנוסע לכתובת השנייה.
קונור הסתכל במפה.
"אבא, תגיד 3 הנקודות שסימנת במפה זה 3 הכתובות?" שאל אותי קונור.
"כן, למה ?" תסתכל, הם יוצרות משולש." אמר לי קונור.
עצרתי שוב את האוטו בצד והסתכלתי טוב יותר.
לקחתי טוש ומתחתי קוים בין 3 הנקודות.
קונור הוציא את הפלאפון נכנס למחשבון והתחיל להקליד בו.
"מה אתה עושה ?"
"אני מחשב בערך את המקום שאימא צריכה להיות בו" אמר לי והמשיך לעסוק בעניינים שלו.
"אתה בטוח שאתה בן 15 ?!" שאלתי אותו.
"כן. זה לא בעיה. צריך לחשב בערך את המטרים של כל זה, ואז אני יכול למצוא בערך את המיקום של אימא בתוך המשולש."
"אתה באמת הבן של אימא שלך. ממנה ירשת את זה"
הוא חייך אליי והמשיך לחשב.
בתוך ראשי עברו לי מחשבות על זה שאני עומד לראות את קטניסבקרוב. כבר הרחתי את הריח שלה, ודמיינתי את פנייה מולי הרגשתי את ידה מלטפת אותי ואת שפתיה על שלי.
"אבא, תמשיך לנסוע." אמר לי קונור.
האשליה שלי התנפצה. 'יותר טוב ככה' חשבתי לעצמי. בקרוב אני יראה אותה שוב ואני לא יצטרך רק לחלום על זה.
המשכתי לנסוע, מתקרב לאט-לאט לכתובות השנייה.
