פרק 48

260 7 0
                                    

תפסתי אותה בשתי ידיי.

"אני נמשך אלייך בצורה מטורפת, ואין לך מושג כמה הייתי רוצה עכשיו לנשק אותך ולקרוע ממך את הבגדים.אבל אני לא יכול. אני ממש לא יכול. "

אחרי שתיקה של כמה שניות.

"אני רוצה לבוא איתך," אמרה בקול החלטי.

"לבוא איתי לאן ?" שאלתי אותה.

"לאן שאתה הולך, אני רוצה לבוא איתך"

"את לא יכולה לבוא איתי"

"פיטה מלארק, אני באה איתך ולא משנה מה, אתה לא משאיר אותי כאן."

"אם את כל כך רוצה לבוא אז בואי. אבל מי יטפל באח שלך ?"

"אל תתערב בענייניים שהם לא שלך" אמרה.

"ועוד משהו ונסה, יש הרבה דברים שאני לא מספר לך. ואת לא תדעי, ואני לא יספר לך לא משנה מה יקרה."

"בסדר אני מוכנה לזה." אמרה בקול החלטי.

"ויש אפשרות שאת תמותי."

"אני אקח את הסיכון" אמרה בחיוך.

"איך שאת רוצה" אמרתי לה. "- תתלבשי מהר אנחנו זזים"

"אבא למה היא באה איתנו ?" אמר לי קונור בזמן שחיכנו באוטו לונסה שהלכה לקנות אוכל.

"כי אנחנו לפעמים צריכים מגע נשי אתה יודע. אין כמו בחורה יפה כדי להעיף שוטרים בדרך קלה יותר." אמרתי לו בחיוך.

"ואתה יודע כבר איך קוראים לה ?" שאל אותי קונור בחיוך.

ונסה וצחקתי.

"לפי המפה, אנחנו צריכים לפנות פה כדי להגיע לכתובות השלישית. " אמר לי פיטה מסתכל על המפה.

"איזה כתובת ?" שאלה ונסה.

"אמרתי לך שיש דברים שאת לא תדעי." והיא השתתקה.

המשכנו לנסוע, הכביש התחיל להיות תלול ולא יציב, בדרך לא מוכרת מלאה עצים וצמחים משני צידיה.

"פיטה תעצור את המכונית עכשיו !" צעקה ונסה.

עצרתי במהירות את המכונית.

"מה קרה?"

"תצאו" אמרה ופתחה את הדלת ויצאה מהמכונית.

גם קונור ואני יצאנו.

היא התקרבה לעצים ולצמחייה.

"תראה" אמרה והצביעה על משהו שלא יכולתי לראות.

התקרבתי אליה, ובמקום שבו הצמחייה הייתה פחות צפופה היה אפשר לראות בית בינוני, שצבעו היה דהוי, ומסביבו היה מין דשא סבוך ולא מסודר.

"שנתקרב לשם ?" שאלה ונסה. אבל בקולה נשמע שהיא ממש לא רוצה להתקרב.

"כן" אמרתי בקול שקט. "אבל קודם צריך נשק, אני לא הולך לשם בלי."

הלכתי למכונית ונתתי לונסה אקדח וסכין.

"את האקדח שימי בג'ינס שלך מאחורה, ושימי את החולצה עליו שלא יראו. ואת הסכין בתוך החזייה שלך.

"למה בתוך החזייה שלי ?" אמרה.

"כי אם יעשו עליך חיפוש בחיים לא יחפשו שם, ובמצב חרום אז פשוט מוציאה את הסכין ודוקרת"

היא הסתובבה לכמה שניות.

"ואתה קונור אתה יכול להסתדר עם אקדח ?" שאלתי אותו.

"אני חושב שכן" אמר, אך לא נשמע בטוח בעצמו.

משחקי הרעב-קצת שונה ממה שרגיליםWhere stories live. Discover now