אני גייל וקונור קפצנו מהר מעל הזכוכית
התחלנו לרדת במדרגות במהירות.
אני הייתי ראשון, קונור באמצע וגייל אחרון.
"פיטה זה יותר מידי מדרגות" אמר גייל.
"יש לנו ברירה?"
"כן" ענה. וקפץ מעבר למעקה של המדרגות , ואחרי כמה שניות שמענו צליל של נחיתה.
"אתה בסדר ?" שאלתי.
"כן" ענה.
"בוא אבא" אמר קונור והתכונן לקפוץ.
"אני קופץ ראשון אתה אחריי ואני אתפוס אותך."
קונור לא היה מרוצה מהרעיון שלי אבל הסכים.
קצפתי במהירות, ולהפתעתי למרות הגובה הרב הנחיתה לא הייתה כל כך כואבת
"קונור קפוץ" צעקתי לו.
הוא קפץ ואני תפסתי אותו.
"נשארו עוד 18 דקות מהר" אמר בלחץ.
הייתה דלת לבנה גדולה. ואליה היה מוצמד מכתב. על המעטפה היה כתוב את השם שלי ואת התאריך שיבוא עוד 17 וחצי דקות 6.6.11.
הוצאתי את המכתב, וקראתי בקול רם.
"אני רואה שפתרת את כל החידות שלי עד עכשיו, יופי טושי שלי אני גאה בך.
זה מדהים החידות שלי כאלה פשוטות ולוקח לך כל כך הרבה זמן לפתור אותם. עכשיו בוא אני אגלה לך סוד, החידה בנויה על החיים שלך. הבית הראשון זה מה שהייתה לפני שאבא שלך קיבל את העבודה בבניין משרדים הישן, כלומר - L.I.D הישן..."
"תקשיב פיטה נשארו לנו 14 וחצי דקות אין זמן לקרוא הכול" אמר בגייל בלחץ.
"אתה צודק אמרתי לו" הכנסתי את המכתב לכיס , גייל ניסה לפתוח את הדלת אבל היא הייתה נעולה.
"זה לא נפתח" אמר בייאוש.
הוצאתי את האקדח שלי, יריתי במנעול, והדלת נפתחה.
שלושתנו נכנסנו באיטיות על תוך החדר הענק שהיה טמון מאחוריי הדלת.
המקום היה נראה כאילו רגל אנושית לא דרכה בו כבר מעל 20 שנה. הוא היה מאוד מלוכלך, חלודה הייתה בכל מקום, ריח אבק נישא באוויר, הכול היה נראה כאילו עוד כמה שניות הוא יתמוטט.
"יש פה דלת " אמר גייל. "התבזבזו לנו 4 וחצי דקות על למצוא דלת במקום הזה" לחש בעצבנות.
קונור ואני רצנו במהירות אל עבר גייל, ונכנסנו בדלת, הכניסה למוות.
"רגע" אמרתי. "- אולי כדי שרק אני ייכנס, למקרה שייקרה משו אז רק אחד מאיתנו ייפגע והשאר יוכלו להמשיך בחיפושים."
"אתה צודק" אמר לי גייל.
"אבא אני בא איתך" אמר לי קונור.
"לא, אתה נשאר כאן עם גייל."
"אני בא איתך !" אמר לי קונור ודמעות נצצו בעיניו.
"קונור אתה נשאר כאן עם גייל, אני תכף חוזר" אמרתי לו וחיבקתי אותו חזק.
נכנסתי בדלת, וסגרתי אותה.
"שלום פיטה" שמעתי את הקול המצמרר שלה וצמרמורת עלתה בגופי.
"איפה היא ?" והתקרבתי אליה בלי פחד.
"אני רואה שהיא ממש חשובה לך, מה זה משנה בעוד 3 וחצי דקות היא גם ככה תמות."
