בבוקר שלמחרת, קמתי ארגנתי את קונור לגן. ואחרי שחזרתי הייתה לי שעה פנויה לפני שהייתי צריכה ללכת לעבודה.
הדלקתי טלוויזיה, שמתי חדשות.
"הרוצח הסדרתי פיטה מלארק נתפס היום בבוקר, בשדה התעופה כשהוא מנסה להימלט מהארץ. המשטרה תפסה אותו וכעת הוא מעוקב לחקירה. יש טוענים שלמלארק היו עוזרים מבפנים שסייעו לו בבריחה הזו. כאשר נסינו להשיג תגובה ממפקד הכלא פלוטארך הוונזבי הוא סרב לענות, המשטרה מתרשלת בתפקידה לאחרונה...."
תפסו אותו ! אני לא מאמינה שתפסו אותו.
אחרי כמה דקות, היה לי טלפון.
"הלו?" לחשתי.
"זה אני" שמעתי את הקול שלו.
"מה אתה רוצה?"
"אני מצטער, הייתה לי שיחה אחת, ורציתי להתקשר אלייך,את יכולה לבוא. אני רוצה לדבר איתך"
"תדבר עכשיו , מה אתה צריך ?"
"אני לא יכול. תבואי לכאן. בבקשה 10 דקות זה כל מה שאני צריך כדי להסביר לך מה קרה ..."
"אני אבוא" וניתקתי לו.
נכנסתי להתקלח התארגנתי מהר.
נסעתי לכלא.
שהגעתי לשם, הוא חיכה לי בחדר ביקורים, עם בגדים של אסיר ואזיקים על הידיים.
"הגעת" אמר לי שראה אותי.
הוא התקרב לחבק אותי.
"אל תיגע בי" אמרתי לו. והוא התרחק מימני.
"מה יש לך ?" שאל אותי.
"בשביל מה קראת לי לכאן ?"
"אני רוצה שתחזרי לעבוד כאן" אמר לי
"ממש" אמרתי לו.
"למה לא "
"פיטה, היינו זמן קצר ביחד, וזה היה באמת מדהים. אבל אני לא רוצה יותר. אני רוצה שתצא מהחיים שלי, שתתרחק ממני. וגם אם תצא מכאן או תברח לא משנה לי פשוט אל תתקרב אליי. אני לא רוצה שום קשר אלייך, אני לא רוצה שהאבא של הבן שלי יהיה רוצח עבריין שיושב בכלא."
"למה את מתכוונת?"
"אני יגיד את זה במילים פשוטות, אני רוצה אותך מחוץ לחיים שלי, לתמיד"!!
"אני לא יכול לצאת לך מהחיים, יש לי ילד ממך"
"אז תשכח גם ממנו"
"לא, את לא יכולה לעשות לי את זה קטניס !"
"אני עוזבת את הארץ
