לא מאמינה שהיום הזה סוף סוף הגיע , אור חוגג עשרים , הוא גדל בעוד שנה . כל כך הרבה זמן חיכיתי לזה , תכננתי כל כך הרבה דברים ליום ההולדת שלו , אני מקווה שהכל ילך חלק בדיוק בדרך שתכננתי .
״את חייבת להרגע אביגיל , הכל ילך חלק .״ ליבי ניסתה להרגיע אותי בעודינו צועדות במסדרון כל הדרך לכיתת ביולוגיה , ״איך אני ארגע ליבי ? הוא בן עשרים ! הוא משנה קידומת , זה לא סתם עוד מספר .״ אמרתי והזזתי את שיערי מצד לצד מלחץ , ״הכל יהיה בסדר . המסיבה תלך בדיוק כמו שתכננת אותה , רק תרגעי טיפה . אחרת את תהרסי הכל בעצמך מהלחץ שלך .״ היא אמרה לפני שנכנסנו לכיתה , היא צודקת .
אני באמת חייבת להרגע טיפה .
״נו ! דיברת עם אור כבר ?״ סתיו שאלה כשהתיישבתי במקומי לידה וליבי שולחן מאחורינו ליד מיקה , ״מתי היא לא דיברה עם אור זו השאלה .״ ליבי אמרה בציניות גורמת לי לצחוק ״מחצות השניים האלה לא מפסיקים . שלחה לו ברכה , החמור ישן וענה לה כשהוא קם , כל הבוקר הם רק מדברים ואני מרגישה כמו גלגל שלישי מזוין כל הנסיעה בדרך לבית ספר .״ היא הוסיפה , לא הצלחתי להחזיק את הצחוק וצחקתי ביחד עם הבנות כשהמורה נכנסה
״כן אביגיל , מה כל כך מצחיק ?״ היא שאלה , שיט . תודה רבה ליבי , ״שום דבר , מתנצלת .״ אמרתי , אני כל כך שונאת להתנצל על דברים סתם , הרי היא אפילו לא התחילה את השיעור . אבל זו השנה האחרונה , ואני מעדיפה לא להסתכן בהורדה בציון .
-
״אני מפחדת .״ אמרתי כשהתיישבתי ביחד עם הבנות בשולחן בו אנחנו יושבות כל הזמן , מסורת זו מסורת . ״שוב פעם זה ? גולי הכל ילך כמו שצריך , את חייבת להרגע .״ מיקה אמרה ״אבל מה אם משהו יתפקשש ? מה אני אעשה אז ?״ שאלתי ״שום דבר לא יתפקשש . תכננת כל דבר עד לפרטים הקטנים , ככה שאפילו אם דברים רצו להתפקשש הם לא יכולים .״ סתיו אמרה גורמת לי לגחח ״הן צודקות אבי , את יותר מדי לחוצה וכבר דיברנו על זה . הכל יהיה בסדר , אם את תמשיכי עם הלחץ הזה את תהרסי רק לעצמך .״ ליבי אמרה , הן כולן צודקות , ואני צריכה להכניס את זה למוח שלי כמה שיותר מהר .
אני לא רוצה לפקשש , אני לא רוצה להרוס לאור את היום שלו .
אני לא מאמינה שהוא סוף סוף בן עשרים , עברנו כל כך הרבה . הכל התחיל כשהוא בכלל היה כמעט בן 19 ואני בת 16 בערך אם אני זוכרת נכון , תראו אותנו עכשיו ; הוא חוגג 20 ואני כבר 17 , כמעט חודשיים עברו מאז שהחלטנו לנסות מחדש ואלה החודשיים הכי טובים בחיים שלי .
לא היו לי מאז התקפי חרדה , המצב הבריאותי שלי השתפר , אני רק מתפללת שדברים ישארו כמו שהם , אחרת אני לא אדע מה לעשות עם עצמי .
״תגידי לחבר שלך , שנעלבתי מזה שהוא לא ענה לברכת היום הולדת המושקעת ששלחתי לו . ציפיתי ממנו ליותר .״ מאיה הגיעה ביחד עם טל וגל שהתעסקו בשלהן , לפעמים אני לא מבינה איך לשתיים האלה עדיין לא נמאס ממנה . היא עלוקה , די טיפשה , וכל כך מציקה ; אני לא הייתי שורדת איתה יותר מ 45 דקות של שיעור , וגם זה בקושי .
