•פרק 44- שני מפגרים•

4.8K 189 79
                                    

⚬ נקודת מבט אור ⚬

אני קם למיטה בבית שאני לא מכיר . אני מסתכל סביבי ומבחין במישהי
בעלת שיער כהה שוכבת עירומה מצד ימין שלי ,הזזתי חתיכת שיער מפניה בכדי לזהות מי היא ,

שיט

זאת מאיה אני לא מאמין .

הסתכלתי בשעון שמראה שהשעה שבע שלושים וארבע , אני חייב לצאת מפה . ובטח לפני שהיא תתעורר .

קמתי מהמיטה בזהירות מחפש אחרי הג׳ינס שלי , בום .
״כוסעמק.״ מלמלתי בכאב כשהזרת שלי נתקעה בקצה המיטה וגרמה לרעש .

מאיה התחילה לזוז לאט על המיטה , אני לא מאמין סעמק . ״בוקר טוב.״ היא אמרה בחיוך מרוממת משכיבה בעדינות כששמיכה דקה מכסה את גופה , ״בוקר אור״ אמרתי מחייך חיוך צדדי , היא חמודה והכל וגם נורא נחמדה , טיפה מזכירה את מיקה , אבל כל מה שהיה בנינו היה רק סקס ולא מעבר .

״שיט מה השעה ?״ היא שאלה משפשפת את עיניה ״כמעט רבע לשמונה.״ השבתי מביט בממיר הטלוויזיה ״פאק אני מאחרת.״ היא אמרה קמה במהירות מהמיטה ביחד עם השמיכה הדקה , לוקחת הלבשה תחתונה מאחת המגירות ורצה לחדר האמבטיה .

״את רוצה שאני אקח אותך לבית ספר ?״ שאלתי בנימוס , היא מאחרת ואני עדיין בן אדם . ״אני אשמח.״ היא פתחה לרגע את הדלת וחייכה לעברי ומהר סגרה אותה .

״אתה יכול להביא לי את הטלפון ?״ היא שאלה בעודה יוצאת מחדר האמבטיה בהלבשה תחתונה בלבד ופותחת את הארון , בוחרת בגדים .
ניגשתי לשידה שלה מחפש אחר הטלפון שלה , ״קחי״ הבאתי לה אותו כשמצאתי .

״אתה ממש מציל אותי״ היא אמרה כשיצאנו מדלת ביתה ״שטויות זה בדרך לבית שלי בכל מקרה.״ אמרתי והיא הנהנה .

״קחי״ הושטתי לה את הקסדה ועליתי על האופנוע , מסובב את המפתח בסוויץ ושומע את הרעש החזק של המנוע , ״סע בזהירות.״ היא ביקשה לאחר ששמה את הקסדה ועלתה על האופנוע .

״לא היה נראה שאתמול היה לך כל כך אכפת מהמהירות שנסעתי בה .״ מלמלתי לעצמי מוריד את המגן , ״מה ?״ היא שאלה ״כלום.״ אמרתי והתחלתי לנסוע .

״זה היה מהר.״ היא אמרה יורדת מהאופנוע ומורידה את הקסדה שלה בעודי מוריד את שלי לכמה שניות . ״אני אף פעם לא מתעכב.״ אמרתי קורץ ,

״תודה אור״ היא אמרה והסתכלתי טיפה מסביב , רק אז קולט שאנשים מסתכלים עלינו ״שטויות אין על מה״ אמרתי מחייך ופתאום מבחין באביגיל מתקדמת לכיוון שער בית ספר .

לעזאזל היא כל כך יפה

״ביי.״ מאיה אמרה והניחה נשיקה על הלחי שלי ולאחר מכן הסתובבה והתקדמה לכיוון שער בית ספר . אביגיל הסתכלה עלינו , היה לה מבט כל כך מאוכזב לעזאזל .

It's YouWhere stories live. Discover now