•פרק 49- מציק•

5.2K 224 85
                                    

״הוא כל כך חתיך !״ שמעתי כל כך הרבה התלחששויות עליו . על זה שהוא נראה טוב , על זה שהוא כל כך חתיך עד שבנות עומדות אצלו בתור , על זה שכל העיר מכירה אותו , ובעיקר על זה שהוא סטוציונר ששכב עם חצי עיר .

״אתם יכולים לצאת להפסקה בת חצי שעה , לאחר מכן אתם חוזרים לאולם הכנסים להמשך ההרצאה .״ רכזת השכבה אמרה משחררת את כולנו להפסקה לאחר שעתיים וחצי שלמות של הקשבה .

״מה אתה עושה פה ?״ שאלתי אותו לאחר שחיכיתי שכולם יתפנו מהאולם ״אני בגולני .״ הוא השיב בקצרה ״את זה אני כבר יודעת .״ אמרתי ״הם ידעו שאני למדתי בתיכון הזה והם שאלו אותי אם הייתי רוצה להצטרף לרועי.״ הוא אמר

״הבנתי.״ אמרתי מתקדמת לכיוון היציאה ״חכי דקה אביגיל.״ הוא עצר אותי מלצאת ״מה ?״ שאלתי ״עכשיו אנחנו יכולים לדבר ?״ הוא שאל ״אור אין לנו על מה לדבר , אמרת את מה שרצית להגיד . אני הקשבתי , עכשיו תיתן לי קצת זמן.״ אמרתי

״את לא הקשבת אביגיל , את עשית לי טובה שבכלל הסתכלת עליי.״ הוא אמר ״אור אני הקשבתי לכל מה שאמרת . וחוץ מזה , איך ציפית שאני אגיב ? שאני אקבל אותך בחיוך ובזרועות פתוחות ואנשק לך את כפות הרגליים ?״ אמרתי בסרקזם.

״אור העברת אותי סבל במשך כמעט שלושה חודשים שלמים , כל הזמן נלחמתי עם עצמי לא להשבר ולא לבכות כי אתה לא שווה את זה , אבל בסוף נשברתי ובכיתי במשך כל לילה מחדש , כי הרגשות שלי יותר חזקים ממני ומהרצונות שלי .

ניסיתי להגיד לך אז שאני מצטערת ולא הקשבת לי בכלל , התנהגת אליי כמו לזבל . איך שאני מתנהגת עכשיו זה מדהים לעומת איך שאתה התנהגת אליי כשהצטערתי על מה שאמרתי .

אתה צריך להבין שלכל מה שעשית לי ייקח זמן להסלח . וזה לא שאני מחפשת לצאת הרעה פה , או רוצה שתרדוף אחריי . פשוט הפעם קשה לי לסלוח לזה כל כך מהר , אם הייתי סולחת לך באותה השנייה היית חושב שזה בסדר לעשות לי את זה שוב כי אני סולחת בשניות .

זה לא עובד ככה , אתה מכיר אותי שאני לא בן אדם שרוצה שיצטערו בפניו ויתחננו אליי כדי לסלוח , ואני לא מבקשת ממך לעשות את זה . אני רק מבקשת זמן .״ אמרתי את כל מה שהרגשתי באותו הרגע .

״זמן ? אביגיל אני רודף אחרייך כבר במשך שבועיים
וחצי.״ הוא אמר מתקרב אליי יותר ובתוך שנייה אחת הריח של הבושם הכל כך טוב שלו שאני כל כך אוהבת אפף את אפי .

״כן אור , זמן.״ אמרתי ״אני מבין שנפגעת ממני , ובצדק . אבל אביגיל , כבר עברו שבועיים וחצי , אני עוד מעט חוזר לבסיס בחזרה , אני התנצלתי בכל יום מזוין במשך כל השבועיים וחצי האלה .״ הוא אמר

אני כבר לא יודעת מה לעשות , מצד אחד עברו כבר כמעט שלושה שבועות , שזה המון זמן . מצד שני , בכל שנייה שאני מסתכלת עליו אני רואה אותו ואת מאיה מתנשקים , ונזכרת כמה בכיתי .

It's YouWhere stories live. Discover now