״אני פה יפה שלי אני פה!״ הוא דחף את כל אלה שהתאספו סביבי ורץ לכיווני, מתכופף אל הרצפה, ומסתכל לי בעיניים.
״הכל בסדר״ הוא אמר ״תנשמי אביגיל״ הוא אמר מתחיל לנשום ביחד איתי, פתאום הכל מתחיל להרגע אצלי בגוף.
העיניים שלי הסתכלו למעלה, חזרתי להתנשף בכבדות, הכל הסתובב פתאום, ויש שחור הרבה הרבה שחור.
״את לא מתעלפת לי עכשיו״ הוא אמר מחזיק בידי ולוחץ עליה
״קטנה שלי אני פה איתך, הכל יהיה בסדר״ הוא אמר תופס בצידיי פניי וממשיך לנשום ביחד איתי. ״תכניסי ותוציאי״ הוא אמר ועשיתי כדבריו.
״אני כזה מטומטם אביגיל״ הוא אמר ״אני מצטער, אני כל כך מצטער״ הוא אמר והמשכתי להתנשף.
פתאום אוויר התחיל להכנס לי, הדמעות נרגעו טיפה, הכל השתחרר ונרגע.
״אני כל כך מצטער אהובה״ הוא אמר ועטף אותי בחיבוק.
הריח הטוב שלו.
הלוואי והייתה לי את האפשרות לחבק בחזרה אם לא הייתי בכזה שוק.
״טוב יאללה האסיפה פה נגמרה אין מה לראות טוסו מפה״ תום צעק בעצבים גורם לכולם להתפנות משם והלך משם גם בעצמו.
״אני חייבת מים״ אמרתי ״אני אלך להביא״ סתיו אמרה ונותרתי על הרצפה ביחד עם אור, ליבי, מיקה, שרון המחנכת שלי, המנהל ועוד כמה מורים ואיך אפשר לשכוח את המזכירות, שאת האמת אני נורא אוהבת.
״תקימו אותה מהרצפה״ המחנכת שלי אמרה ואור ומיקה עזרו לי לקום ״בואו ניקח אותה לחדר מורים נשכיב אותה על הכיסאות״ היא אמרה ואור הרים אותי כנסיכה והתקדם ביחד עם המחנכת והבנות לכיוון חדר המורים.
״הכל בסדר? היא בסדר?״ המנהל שאל ״הכל בסדר אין מה לדאוג״ שרון המחנכת אמרה ״אם קורה משהו תעדכני אותי ישר״ הוא אמר ורץ במהירות בחזרה לחדר שלו.
״בוא תשים אותה כאן״ היא אמרה והוא הניח אותי על שני כיסאות, בעודי נשענת לאחור והוא מתיישב לידי ביחד בזמן שהבנות עומדות לחוצות.
״מי אתה רק שאני אדע?״ היא שאלה אותו ״אני החבר שלה..-״ הוא מיד נעצר ששמע מה שיצא לו מהפה ״אני החבר הכי טוב של אח שלה״ הוא תיקן את עצמו ״אה הבנתי״ היא אמרה.
״הנה המים״ סתיו אמרה והושיטה לעברי את המים ״בואי תשתי״ אור אמר ופתח לי את הבקבוק והתחלתי לשתות.
״היא בסדר?״ שמעתי קול של ילדה מהשכבה מחוץ לחדר המורים ״הכל בסדר, היא בסדר אין מה לעשות סיפור״ שרון אמרה והגשתי להם בחזרה את הבקבוק.
״ממתי יש לך התקפי חרדה?״ שרון שאלה בדאגה ״זה התחיל לא מזמן, כשהייתי בבית חולים״ אמרתי ״מתי היית בבית חולים?״ היא התחילה להילחץ
