״תעלי להחליף בגדים״ ירין נצמד אליי ולחש לי באוזן ״גם ככה לא התכוונתי להישאר כאן״ אמרתי והסתובבתי מרגישה את המבט של הבחור החדש עדיין עליי מחייכת במעט ומרגישה את האודם עולה על לחיי. נכנסתי מהחצר אל תוך הבית ועליתי במדרגות מסתכלת מבט חטוף אחרון אל החצר וממשיכה לעלות במדרגות, נכנסת לחדר ונשכבת על המיטה בייאוש.
אם לישון אני כבר לא אצליח. אז אולי ללכת לישיבה לא יהיה כל כך גרוע? לא..?
החלפתי מהפיג׳מה הקצרה לבגדים טיפה יותר נורמליים.
לבשתי סוודר בצבע אדום, האמת אני לא מבינה למה אני לא שמה חולצה קצרה כי הרי אנחנו באמצע נובמבר ועדיין לא כזה קר בחוץ,
אבל לפי איך שקפאתי מהשנייה הזאת בחצר הבית, לבוא עם קצר זו ממש לא אופציה. חוץ מזה שירין יהרוג אותי אם הוא יראה אותי עם קצר, ועוד הולכת לישיבה.בנוסף לסוודר האדום לבשתי ג׳ינס סקיני בצבע שחור ונעלתי נעליי ואנס שחורות.
סידרתי את שיערי, מסרקת אותו ונותנת לו לנוח על כתפיי. התזתי התזות קטנות של בושם על צווארי וטיפות על בגדיי. העברתי מבט חטוף במראה וירדתי. אני לא אוהבת איפור, אמנם אני לא מלכת היופי אבל אני לא חושבת שאני, או כל ילדה בעולם בערך צריכה לשים איפור כדי להרגיש יותר טוב עם עצמה, או כדי להרגיש יפה.
אני לא מאמינה בשיט הזה שאיפור גורם לבנות להבין שהן יפות, או עושה אתן כאלה. הן יפות בלי כל האלף ואחת שכבות של איפור על הפנים הנקיות, הטבעיות, והיפות שלהן. זו הסיבה היחידה שאני בחיים לא אשים איפור, אלא אם כן לובלו כשיש לי יובש בשפתיים נחשב.״הלו״ מיקה אמרה כשענתה לשיחה
״אתן עדיין שם?״ שאלתי
״כן״ היא השיבה ״מה קרה? התחרטת?״ היא שאלה
״משעמם לי כאן״ נחרתי בבוז
״אז בואי אנחנו מחכות לך, האמת שדווקא כיף פה״ היא אמרה ואני לא יודעת איך אבל יכולתי להרגיש שהיא מחייכת מהצד השני של הטלפון.
״חמש דקות אני שם״ אמרתי
״את רוצה שמישהו יבוא לאסוף אותך?״ היא שאלה
״לא, לא. זו הליכה של כמה דקות מסכנות. חכו לי שם״ אמרתי
״טוב אנחנו מחכות״ היא אמרה
״ביי״ אמרתי
״ביי״ היא השיבה וניתקתי את השיחה.