״לא אור״ אמרתי מתנתקת מהנשיקה, ממגע השפתיים האהוב שכל כך הייתי צמאה אליו במשך הרבה זמן.
״יש לי חבר, ואני לא מתכוונת לפגוע בו״ אמרתי ״עכשיו בבקשה תעשה פרסה ותיקח אותי אליו״ הוספתי נשענת בחזרה על המושב ומביטה בחלון בעוד אור ממשיך בנסיעה.
״אני לא מבין אותך״ הוא אמר ״את נתת לי לנשק אותך עכשיו, את היית כל כולך בנשיקה״ הוא הוסיף ״וזו הייתה טעות, בדיוק כמו שלהתאהב בך ולהאמין שאתה מרגיש בדיוק את אותו הדבר הייתה טעות״ אמרתי וחזרתי להביט בחלון ״אבל אני אוהב אותך!״ הוא צעק ״אבל שברת לי את הלב אור!״ צעקתי ״אני לא יכולה לסמוך עליך. אני לא רוצה לסמוך עליך יותר, אני לא רוצה שתתקרב אליי ואני לא רוצה אותך בחיים שלי!״ צעקתי בשנית ״תוריד אותי אצל תום ובוא נגמור עם זה״ אמרתי וכל מה שנשאר היה רק שקט.
שקט מזוין.
״הנה זה פה״ אמרתי והוא נעצר מול הבית של תום. ״תודה״ אמרתי לא מעזה להסתכל עליו, מורידה את החגורה ופותחת את הדלת ״רגע אביגיל״ הוא תפס את ידי ומנע ממני לצאת. הסתכלתי עליו במבט שואל, מחכה שהוא יגיד מה שהוא להגיד וישחרר אותי לחופשי
והפעם לתמיד
״אני מצטער. על הכל״ הוא אמר ״ביי אור״ אמרתי יוצאת מהרכב וסוגרת את הדלת אחריי, מביטה באור נותן מכה להגה ונוסע במהירות שיא.
דפקתי בדלת הבית מחכה לתשובה בעודי עדיין רועדת.
הדלת נפתחה ואמא שלו יצאה מתוכה ״היי שרונה״ אמרתי ״היי מתוקה, תום נמצא בחדר שלו״ היא אמרה ״תודה״ אמרתי בחיוך נכנסת בדלת. ״אביגיל הכל בסדר?״ היא שאלה ״כן״ אמרתי ״את בטוחה?״ היא שאלה ״כן כן. למה?״ שאלתי ״את רועדת.״ היא אמרה ״קצת קר לי, אבל אני בסדר״ אמרתי ״את רוצה שאני אביא לך איזה סוודר או שמיכה?״ היא שאלה ״לא זה בסדר אני מקסימום אקח מתום או משהו״ אמרתי ״מה שתרצי״ היא אמרה מחבקת אותי והתחלתי לעלות המדרגות מתקדמת לכיוון החדר של תום.
״מאמי זה ב..-״ נעצרתי בזמן שפתחתי את הדלת וגיליתי את תום עם מישהי אחרת, כשהיא מנשקת את הצוואר שלו והוא מעביר את אצבעותיו בשיערה, כשהם עירומים לגמרי.
״פאק אביגיל״ הוא אמר מסתכל עליי בלחץ גורם לבחורה שנמצאת לידו במיטה להביט בי בבהלה.
״אני סיימתי פה״ אמרתי יוצאת מהחדר טורקת את הדלת אחרי ויורדת במדרגות במהירות.
״אביגיל מותק מה קרה?״ אמא שלו שאלה ״תשאלי את הבן שלך ששוכב עכשיו במיטה עם מישהי אחרת לידו״ אמרתי לא משאירה לה זמן לענות ויוצאת מדלת הבית.
בחיים שלי לא חשבתי שהוא באמת יעשה לי דבר כזה.
אמנם המערכת יחסים שלנו לא נמשכה נצח, אבל החודש הזה הספיק לי כדי להבין שאני אוהבת את הבן אדם הזה שנקרא תום אסולין. אני באמת חשבתי שהוא אוהב אותי.
הוא הצליח להעביר כל מחשבה אפשרית על אור, כל כאב שהוא גרם לי, כל שבר בלב שלי הוא איחה מחדש, וכל זה בזמן קצר.
