״ירין!״ צעקתי ברחבי הבית ״אני צריכה שתיקח אותי לבית ספר!״ אמרתי יורדת במדרגות לסלון, אני לא מאמינה שהוא לא קם, אוף איזה לא אחראי האח הזה.
נחרתי בבוז ועליתי במדרגות היישר לחדר של אחי הגדול, אני חושבת ששמעו עד לוס אנג׳לס כל צעד שעליתי במדרגות.
״אני לא מאמינה שלא התעוררת!״ צעקתי כשנכנסתי לחדרו של ירין אחי הגדול. ״ירין קום״ אמרתי מתיישבת על מיטתו הגדולה והזוגית ומנערת אותו בעדינות.
״ירין קום אני צריכה שתיקח אותי לבית ספר אני אאחר״ אמרתי ממשיכה לנער אותו בעדינות ״אביגיל חמש דקות נו״ הוא אמר ״נו אבל ירין כבר עשרים לשמונה אני אאחר״ אמרתי מנסה לזרז אותו ״נו אבי חמש דקות באמא שלך״ הוא אמר בקול עייף, אני מוכנה להמר על כך שהוא הלך לישון מלפני שעה או שעתיים. המשכתי לנער אותו בניסיון שזה יעזור, ״קמתי תירגעי״ הוא אמר ופקח את עיניו ומתיישב על המיטה.
״בוקר טוב קטנה״ הוא אמר בזמן שירד במדרגות לאחר שהתארגן והניח נשיקה קטנה בקודקוד ראשי ״בוקר טוב״ אמרתי מחבקת אותו ״יאללה את מוכנה?״ הוא שאל ״אני מוכנה כבר עשר דקות אדוני״ אמרתי לוקחת את התיק ותולה אותו על כתפיי ויוצאת ביחד עם ירין מהבית ומתקדמים לכיוון הרכב שלו.
״תשים מוזיקה״ אמרתי כשנכנסנו לאוטו ״עליי״ הוא אמר קורץ והפעיל את המוזיקה על הווליום הכי גבוה.
״משוגע אני אהיה חירשת!״ צעקתי מנסה לגבור על גובה המוזיקה ״תתמודדי את ביקשת״ הוא צעק לעברי בחזרה וגלגלתי עיניים מנסה להישאר רצינית אך ללא הצלחה כי יש לי אח דפוק.
״לא לעשות שטויות ולהקשיב בשיעורים אבי״ הוא אמר לפני שיצאתי מהאוטו ״אל תדאג אני מקשיבה לעומתך״ אמרתי ״שכחת משהו״ הוא אמר מצביע על הלחי שלו ״ביי״ אמרתי מנשקת אותו בלחי בזמן שהוא מחבק אותי ויצאתי מהאוטו לוקחת את התיק בזמן שאני יוצאת ותולה את התיק על כתפיי ומתקדמת לכיוון השער.
״אח שלך החתיך לקח אותך לבית ספר ואת לא אמרת לי?״ מיקה אמרה לי כשנכנסתי בשער ״מיקה כפרה עלייך לא על הבוקר בבקשה״ אמרתי מיואשת ״סתם אחותי אבל את יודעת שירין זו חולשה אצלי״ היא אמרה ״יודעת ומודעת״ אמרתי ״ועכשיו מה עם חיבוק לחברה הכי טובה שלך?״ היא אמרה בחיוך. אני לא מבינה איך הילדה הזאת יכולה להיות כזאת פרץ אנרגיה בבוקר, כאילו גם אני כזאת לפעמים אבל יש גבול.
חייכתי אליה בחזרה וחיבקתי אותה כאילו לא ראיתי אותה כמה שנים טובות.
״די כבר ראיתן אחת את השנייה אתמול״ סתיו אמרה כשנכנסה בשער גם היא, רק באותו הרגע שמתי לב שנעמדנו בדיוק בשער ואנחנו מפריעות לכולם להיכנס.
״אז מה תפסיקי כבר קנאית״ מיקה אמרה לסתיו ומוציאה לה לשון ״את יודעת שהיא אוהבת אותי יותר״ סתיו אמרה מושכת אותי ממיקה ומחבקת אותי ״בוקר טוב״ אמרתי לה צוחקת במעט ״בוקר קופה״ היא אמרה.
״עכשיו רק נשאר לחכות לרביעית ואנחנו נכנסות״ אמרתי ״יש לנו מזל שאנחנו מתחילים בשמונה ורבע, כי בקצב הזה היא לא תגיע״ מיקה אמרה נאנחת בזמן שהתיישבנו על הספסל שליד שער בית הספר.
