TW !!
הפרעות אכילה / אובדנות / דכאון / הרס עצמי / התקפי חרדה !
זה פרק נורא קשה , בין הפרקים הקשים אם לא הכי קשה שיש או שיהיה בספר .
אם יש כאן בנות שיהיה להן קשה לקרוא את זה אני מבקשת בכל לשון של בקשה שלא תקראו ותכתבו לי בפרטי סיכום של הפרק ואני מבטיחה לענות ולסכם לכן הכל עם הפרטים העיקריים !
הסיפור הזה הוא סיפור אישי ואני מספרת את הדברים שאני חוויתי כמו שהם .
מקווה שתהנו מהפרק 3>
״אני שונאת אותו .״ אמרתי מייבבת בדמעות לתוך הכרית , ״די גול , יהיה בסדר .״ ליבי אמרה מעבירה את ידה על גבי במעגלים בכדי שארגע , ״בבקשה אל תקראו לי גול יותר .״ אמרתי מעבירה את ראשי ואת גופי לצד השני של המיטה בכדי להסתכל על הבנות שישבו על מיטתי ונשענו על הקיר ,
אור קרא לי ככה ,
ואני לא מעוניינת שאחרים יקראו לי ככה חוץ ממנו
אבל זה נגמר
ואני צריכה להבין את זה
וכמה שיותר מהר
״רק אור יכול ..״ לחשתי ממשיכה לבכות , הדמעות נפלו על הכרית מהצד ולא הצלחתי להפסיק אותן .
״די אבי , תנגבי את הדמעות , תשטפי את הפנים . את נמצאת באותו מצב כבר חמישה ימים .״ סתיו אמרה ,
אלו היו חמשת הימים הכי קשים שהיו לי . לא הלכתי ללימודים , לא יצאתי מהחדר , אמא עלתה להביא לי אוכל שבקושי הצלחתי לאכול , היו לי שישה התקפי חרדה ; אחד באותו היום שחזרתי הביתה , השני והשלישי היו יום אחרי , הרביעי היה לפני שלושה ימים , החמישי היה שלשום , והשישי היה אתמול לפני שהלכתי לישון , כי כמובן ; אור הגיע .
YOU ARE READING
It's You
Roman d'amourבחיים שלי לא חשבתי שעוד ישיבה רגילה של שישי בבית שלנו תשנה הכל
