״אין כלום ירין״ אמרתי ״אבי אל תזייני לי ת׳שכל!״ הוא הרים את קולו וכבר ידעתי שהוא עצבני ״ירין לא קורה כלום!״ צעקתי ״אז למה התקשרת אליו ולא התקשרת אליי?״ הוא שאל בצעקה ״כי ידעתי שאני לא יכולה להתקשר אליך כי אתה תתחרפן ואתה תפוצץ אותו במכות יותר ממה שאור עשה ואתה סתם תסתבך ואתה לא יכול להסתבך במיוחד עכשיו שאתה לאט לאט חוזר לעצמך ולצבא, לא יכולתי להרשות לך להסתבך ככה.״ השבתי
״ולאור לא היה לך אכפת לתת להסתבך?״ הוא שאל ״זה לא ככה, ידעתי שאור לא יאבד את העשתונות כמו שאתה בטח היית מאבד כבר בשנייה הראשונה. אור נתן לו כמה מכות ולא מעבר, אתה היית גורם לו להגיע לטיפול נמרץ״ אמרתי ״וחוץ מזה שאור היה הכי קרוב באותו הרגע״ הוספתי ״פעם הבאה תתקשרי אליי אביגיל, לא לאף אחד אחר. אני אח שלך הגדול, אני רק דואג לך. ואני יודע שגם הם כמו אחים גדולים שלך ואין לך מושג כמה אני שמח שאת מרגישה בטוחה להתקשר אליהם ושהם יעזרו לך, אבל פעם הבאה תתקשרי אליי קודם ואם אני לא יכול או לא עונה, תתקשרי לאחרים. אני לא רוצה לגלות שקרה לך משהו דרך איזה ילד מזדיין מאשר שאת תבואי ותספרי לי״ הוא אמר ״אל תדאג אני אתקשר, אני רק לא רציתי שתסתבך זה הכל״ אמרתי והוא הצמיד אותי לחיבוק נושק לי ללחי.
אני לא מאמינה שאני משקרת לו ככה.
״הלו״ הוא אמר ״אור תבוא לפה עכשיו״ ייבבתי בטלפון ברגע שאור ענה ״מה? מה קרה אביגיל?״ הוא שאל בדאגה ״למה את בוכה?״ הוא הוסיף ״תבוא לפה עכשיו אור! אני לא מסוגלת להמשיך לשקר לו ככה״ כמעט וצעקתי ״לא הייתה ברירה ואת יודעת את זה״ הוא אמר ״אני יודעת אני יודעת, אבל די. אני לא מסוגלת יותר זה כבר אוכל אותי מבפנים״ אמרתי מרביצה לכרית ״אביגיל תפסיקי לבכות אני לא יכול לשמוע את זה״ הוא אמר
⚬ נקודת מבט אור ⚬
״תבוא לפה עכשיו אור, זהו״ היא אמרה ממשיכה לבכות והנחתי את ידי על הפנים ולאחר מכן מניח אותה על שיערי ומושך אותו אחורה מתסכול. אני לא מסוגל לשמוע אותה בוכה לי ככה בטלפון, קשה לי שאנחנו במצב הזה בגללי, כי אני דפוק.
״זהו? מספרים לו?״ שאלתי ״מספרים לו״ היא אמרה ״כמה דקות אני שם״ אמרתי מתכוון לנתק ולצאת ״רגע אור״ היא אמרה לפני שניתקתי ״מה?״ שאלתי ״אני רוצה שתדע שלא משנה איך זה ייגמר, אני אוהבת אותך, כל כך אוהבת אותך״ היא אמרה ״גם אני אוהב אותך אבי, הכל יהיה בסדר זה לא ייגמר עכשיו, לא עכשיו ולא בקרוב״ אמרתי ״ביי אור״ היא אמרה ״ביי אבי״ אמרתי מנתק את השיחה.
אני מרגיש כל כך רע אלוהים
אני לא רוצה שזה ייגמר.
החלפתי את הכפכפים לנעלי אייר פורס גבוהות והתזתי עוד כמה טיפות של בושם על גופי. אני כבר מתוקתק משתיים עשרה בצהריים, אין לי צורך להתארגן שוב מחדש.
