°נקודת מבט אביגיל°
נכנסתי בדלת הבית מבחינה בכולם יושבים על הספה מודאגים, כולם כולל תום.
״איפה היית בדיוק?!״ ירין צעק כשסגרתי את דלת הבית גורמת למבטים של כולם לעבור אליי, ולאחר מכן התקדם אליי בריצה וחיבק אותי. ״מ-מה?״ התחלתי להילחץ ״תגידי את יודעת בכלל איך הדאגת אותנו?!״ אמא שלי צעקה והתקדמה לכיווני מחבקת אותי ומוחצת אותי עד שכמעט ולא נשאר בי אוויר.
״איפה היית אביגיל? את יודעת בכלל איך הלחצת אותנו? כמה דאגנו לך?!״ אבא שלי שאל והתקדמתי לכיוונו ״הכל בסדר״ אמרתי.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי את תום ״דאגתי לך..״ הוא אמר וקם ״אני בסדר, עכשיו צא״ אמרתי ״אביגיל הכל בסדר?״ אמא שלי שאלה מסתכלת עליי במבט עקום, בחיים שלי לא התנהגתי ככה לתום. ״הכל תותים נכון תום?״ שאלתי בסרקזם ״עכשיו צא, אין לך מה לעשות פה״ אמרתי ״אביגיל בבקשה תתני לי להסביר לך, תני לי לדבר איתך על זה״ הוא אמר
״מה אנחנו מפספסים?״ ירין שאל ״אתם יכולים לשאול את תום החמוד שלנו״ אמרתי בציניות מסתכלת עליו ומגלגלת את עיניי ״אביגיל..״ הוא התחיל להתקרב אליי ״תום תעוף מפה״ אמרתי מנסה להשאר כמה שיותר רגועה ולא לצאת מהכלים.
״אביגיל למה את עושה את זה?״ אבא שלי שאל ״תום עוף מפה! לך מפה! לך לזונה שלך שהעדפת לשכב איתה על פניי״ צעקתי כשאני על סף בכי והתחלתי לעלות במדרגות.
זה לא משנה כל מה שקרה לי עם אור. את כל החודש האחרון העברתי לצד תום ואני לא יכולה להגיד שאני לא הרגשתי אליו דברים, כי אני כן וזה עדיין קשה לי לעכל את העובדה שהוא בגד בי בזמן שנתתי לו את כל כולי.
״אתה בגדת בה?״ שמעתי את אמא שלי שואלת ״זה לא היה בכוונה אוסי״ הוא אמר ״אסנת בשבילך, עכשיו תצא מפה לפני שירין ואלירז מתחילים לאבד את זה״ היא אמרה ושמעתי טריקת דלת, מנחשת שזה תום שיצא.
״אז בגלל זה לא ענית לנו כל הלילה?״ ירין נכנס לחדר שלי בצעקות ״לא ידעתי איך לספר לך את זה, לא יכולתי לחזור הביתה כולי בוכה ורטובה מהגשם. העדפתי להיות אצל חברה מאשר פה״ שיקרתי בחלק האחרון של המשפט ״איזה חברה אבי? את מי את מנסה למרוח פה בדיוק? התקשרנו לכולן ולא היית שם״ הוא אמר, הרגיש לי כאילו נדחקתי לפינה באותו הרגע ״הייתי אצל ילדה מהשכבה, אתם לא מכירים אותה״ אמרתי ״איך קוראים לה?״ הוא שאל ״אושר״ השבתי
״מה זה למה את עם סוודר של אור?״ הוא פתאום הבחין בסוודר ושמתי לב שהוא מתחיל לחשוד ״של מי זה?״ שיחקתי את עצמי מופתעת ״אור״ הוא אמר ״איזה אור? אור שלך?״ שאלתי.
לא רק שלך חבוב
״אז לא אור של סבתא שלי״ הוא אמר ״בטח שאור שלי״ הוא הוסיף ״אני לא ידעתי שזה שלו, זה היה זרוק על הספה וחשבתי שזה שלך אז הרשיתי לעצמי לקחת לו אותו״ שיקרתי ״וואי איזה לא נעים עכשיו״ שיחקתי את עצמי מרגישה עאלק לא נעים. ״בסדר תחזירי לו את זה שהוא יבוא״ הוא אמר ״אתה יודע מתי זה יקרה?״ התחלתי להתעניין ״יש מצב הוא יבוא היום״ הוא אמר ״מתי חברים שלך לא באים״ מלמלתי בגיחוח ״שמעתי את זה״ הוא אמר ״אני אתן לך לישון עכשיו, אבל כשאת קמה את מספרת לי הכל״ הוא אמר ״אני אראה לבן זונה הקטן הזה מה זה״ הוא אמר וסגר את הדלת גורם לי לצחוק.
