״מ-מה?״ גמגמתי ״מה אתה עושה פה?״ שאלתי ״אמרתי לירין ששכחתי כאן משהו אז הוא השאיר לי מפתח לפני שהוא הלך״ הוא הסביר ״מקווה שלקחת מה ששכחת עכשיו תלך מפה אור״ אמרתי ״אביגיל אנחנו צריכים לדבר״ הוא אמר ״אין לנו על מה לדבר״ אמרתי ״יש לנו ועוד איך״ הוא אמר
״על מה בדיוק?״ שאלתי ״על זה שרגע אחד אמרת לי שאת אוהבת אותו וברגע השני את הלכת עם התום המזדיין הזה״ הוא אמר ״אל תדבר עליו ככה כי אתה היית מת להיות רבע ממה שהוא״ אמרתי ״ואל תאשים אותי במה שקרה״ אמרתי ״אז את מי אני עוד יכול להאשים?״ הוא שאל ״את עצמך אור!״ צעקתי ״מה אני עשיתי בדיוק?״ הוא צעק בחזרה
״אני ראיתי אתכם!״ צעקתי ״את מי ראית?״ הוא שאל ״אני ראיתי אותך ואת שי מזדיינים על המיטה המסכנה הזאת! זה אתה שהרסת הכל לא אני!״ צעקתי ״אביגיל תתני לי להסביר זה לא כמו שזה נראה״ הוא אמר ״אז לא שכבתם אז באותו יום?״ שאלתי ״אנחנו כן אבל..-״ ״אין אבל אור, אין לך מה לעשות פה צא מפה״ אמרתי פותחת את דלת הבית ומסמנת לו עם ידי לצאת ״אביגיל בבקשה תתני לי להסביר״ הוא אמר ״אור אין מה להסביר צא כבר״ אמרתי והוא התקדם לכיוון הדלת
״אני נפרדתי ממנה כבר באותו יום, היא לא רצתה להפרד ושכבנו. את לא מבינה כמה רע הרגשתי עם עצמי״ הוא אמר ״זה לא מעניין אותי אור. אתה שברת לי את הלב״ אמרתי מרגישה כבר שאני על סף דמעות ״אל תגידי ככה אבי״ הוא אמר ״אל תקרא לי אבי. צא מפה״ אמרתי ״נפרדתי ממנה היום, לתמיד״ הוא אמר ״יפה לך. עכשיו תצא״ אמרתי והוא יצא וסגרתי את הדלת אחריו.
לקחתי את התיק שלי ועליתי במהירות לחדרי, טורקת אחרי את הדלת, זורקת את התיק לצדדים ונוחתת על המיטה בבכי.
״קטנה?״ שמעתי את ירין קורא לי מהסלון. לא עניתי, ידעתי שלפי הקול שלי הוא יעלה על זה שבכיתי ואז יתחיל לשאול שאלות שאין לי תשובה עליהן.
״אביגיל?״ הקול התחיל להתקרב לחדר ״אבי?״ ירין כבר היה מחוץ לדלת. הידית החלה לרדת ומהר כיסיתי את ראשי והעמדתי פני רדומה. ״לילה טוב״ הוא אמר נושק לראשי ויצא מהחדר.
פאק כמה שזה היה קרוב.
-
״איך היה לך בבית ספר?״ אמא שלי שאלה בזמן ארוחת הערב ״בסדר. המבחן מגמה עבר לי יותר טוב ממה שציפיתי״ אמרתי ״רואים שהיא ירשה את החוכמה בגנים״ ירין אמר והניח את ידו על ראשי מתחיל לפרוע את השיער שלי ״די כבר מעצבן!״ אמרתי מורידה את ידו ״זה מאהבה אבי״ אמא אמרה ״יותר מדי אהבה״ אמרתי וירין צחק.
״אנחנו גאים בך אבי. מאוד״ אבא שלי אמר ״תודה אבוש״ אמרתי.
״נו ירין מה מצבו של אור?״ אמא שלי שאלה ונחנקתי מהמים. ״אביגיל הכל בסדר?״ היא שאלה ״כן כן״ אמרתי, כן בטח. ״הוא יותר טוב״ ירין השיב על השאלה הראשונה של אימי ״כן שמתי לב שהוא בא לפה הרבה, אני שמחה שהמצב שלו משתפר״ היא אמרה בחיוך
