״מה הם אומרים ?״ אני שואל את ירין שיצא מהחדר , החריץ שנשאר פתוח בדלת נותן לי לראות את אביגיל בוכה על ידה של אסנת אמא שלה .ואלוהים כמה שזה כואב .
״היא צריכה לנוח , המון .״ הוא השיב באנחה ״היא תצטרך להשאר כאן כמה ימים .״ הוא אמר ״להשגחה .״ הוא הוסיף בשקט . ״השגחה ?״ שאלתי אותו , ״פסיכולוג ופסיכיאטר , היא צריכה להשאר להשגחה ולייצב את המצב הנפשי שלה .״ הוא אמר באנחה , קשה לו והוא מת לבכות שוב ואני יכול לראות את זה בעיניים שלו .
״היא לא רוצה לראות אותי הא ?״ שאלתי את ירין , הוא נד בראשו לשלילה . כבר יום עבר מאז שאביגיל התעוררה , היא יודעת שאני כאן , והיא בכל זאת לא רוצה לראות אותי . ובצדק .
״אתה לא יכול שלא להבין אותה . אני גם לא רוצה שתראה אותה , אני רוצה שתתרחק ממנה כמה שיותר . אבל אני יודע שזה לא תלוי בי וגם לא בך זה תלוי בה , ואני לא מתכוון להרוס שוב את הקשר שלי עם אחותי . אז מה שהיא תחליט אני מאחוריה .״ הוא אמר
״למרות שאני לא אתמוך בזה .״ הוא הוסיף במהירות
״אבל במידה ותחזרו . אור אני נשבע לך בחיים שלי ושלך , שאם אתה תפגע בה אני לא אתן לך להכניס אפילו אצבע לתוך הבית שלי , אתה תהיה מחוק אצלי . יש מבין ?״ הוא שאל , הנהנתי . אני לא רוצה לריב איתו , ובטח שלא עכשיו , כי אני מבין אותו . ואם הייתי במצב שלו לא הייתי נותן לו אפילו להיות כאן .
ההורים שלהם יצאו מחדרה של אביגיל , אסנת אמא של אביגיל מעט רעדה לפני שהיא דיברה , ״היא מבקשת לראות אותך אור .״ היא אמרה , הסתכלתי על ירין בהפתעה , אלוהים תודה .
״בבקשה תשמור עליה .״ אלירז אמר לפני שנכנסתי , הנהנתי ושלחתי מבט אחרון לירין ונכנסתי לחדר .
״היי .״ אמרתי בעודי מתיישב על הכיסא ומגרד בעורפי במבוכה . היא חייכה אליי כתגובה ; את החיוך הכי יפה שראיתי בכל ימי חיי .
״אני כל כך מצטער .״ אמרתי , מחזיק את ידה ומוריד את ראשי לרצפה כשאני מרגיש את הדמעות עומדות לצאת ממני בפעם המיליון בכל היומיים האחרונים . ״אין לך מושג כמה שאני מצטער גול .״ אמרתי בעודי מתחיל להתייפח עם פנים לרצפה .
״תסתכל עליי .״ היא ביקשה בקולה הרך . הרמתי את פניי לאט בעודי מנגב את הדמעות , יודע מראש שזה לא יעזור כיוון והן ימשיכו לרדת .
״זו לא אשמתך .״ היא אמרה , קמה מעט מהמיטה ומלטפת את לחיי . ״אל תאשים את עצמך במשהו שלא אתה אחראי עליו .״ היא אמרה בעודה מסתכלת לתוך עיניי .
אלוהים העיניים שלה עוד יהרגו אותי .
ובמצב שאנחנו נמצאים בו , אני מעדיף שהן יהרגו אותי .
״זו אשמתי אביגיל . אני דיברתי והתנהגתי אלייך כל כך לא יפה . לא יפה זה כלום לעומת איך שהתנהגתי . אני כל כך מצטער , אין מספיק מילים שיוכלו לתאר את מה שאני מרגיש כרגע . אני הייתי שיכור שלשום בערב , לא ידעתי מה אני אומר , אני כל כך מצטער .״ אמרתי , מנסה לנתק את קשר העין כי הוא מכאיב לי אך אני לא יכול להפסיק להסתכל עליה .