•פרק 5- הכל מסתבך לי•

9.3K 242 38
                                    

הוא שוב נעלם. רק שהפעם להרבה יותר זמן. שבועיים וחצי לעזאזל!
אני לא מבינה מה עובר לו בראש כל פעם מחדש שהוא מחליט לנשק אותי ואז להיעלם לזמן מה. הוא חושב שאני משחק שלו?
עזבו את המשחק, יש לו חברה. פאקינג אשכרה חברה, וכל פעם מחדש הוא מחליט שזה בסדר פשוט לנשק אותי.

אני שונאת אותו.

אבל לעזאזל אני מאוהבת בו כל כך..

הוא תפס את הלב שלי חזק והוא לא מוכן לשחרר. אני לא חושבת שהרגשתי ככה מימיי, אפילו לא עם אופיר. אור מוציא בי רגשות שלא ידעתי שקיימים בתוכי בכלל.
לעזאזל איתי. אני לא מאמינה שהתאהבתי באחד החברים הכי טובים של אח שלי.

מה לא בסדר איתי? למה הכל חייב להיות מסובך תמיד?

״מה עובר עלייך בזמן האחרון?״ מיקה שאלה בעודינו יושבות באחד הספסלים ומחכות לסתיו וליבי. ״אני בסדר״ שיקרתי. שום דבר לא בסדר. ״את לא בסדר, במשך כל הכמעט חודש המזוין הזה את פשוט לא עצמך״ היא אמרה ״את לא מתקשרת איתנו אפילו. את פשוט לא את. את כאן פיזית אבל זה מרגיש כאילו את בכלל לא כאן״ היא אמרה ״מאיפה אני אתחיל לספר בכלל?״ נאנחתי בשאלה ״מההתחלה״ מיקה השיבה. נשמתי עמוק מסדרת את המילים שלא יתבלגנו לי.

״אני לא מאמינה שלא סיפרת לי את כל זה״ מיקה אמרה כשסיימתי לספר את כל מה שעבר עליי במשך הכמעט חודש האחרון. זה היה קשה לספר לה הכל מבלי להרגיש צורך להתפרק על הכתף שלה, אבל לא יכולתי לאפשר לעצמי. אני באמת חושבת שכבר לא נותרו בי דמעות מרוב כל האירועים האחרונים.

״ירין יודע שאת כמעט נאנסת?״ היא שאלה ״לא, ושזה יישאר ככה״ אמרתי ״את לא יכולה לספר לי דבר כזה נורא ולצפות ממני לשמור את זה בסוד״ היא אמרה ״בבקשה מיק, בשבילי״ אמרתי משתמשת בשם החיבה שנהגתי לקרוא לה במשך כל הילדות. ״אבל אבי, את כמעט נאנסת. את מבינה כמה גרוע המצב?״ היא שאלה ״אני מבינה. אבל כרגע את ואור היחידים שיודעים, אז בבקשה תשמרי על זה בנינו. אני אספר לירין בזמן המתאים״ אמרתי והיא הנהנה. ״אבל תבטיחי לי״ היא אמרה ״אני מבטיחה״ אמרתי ״תודה מיק, אני אוהבת אותך״ אמרתי מחבקת אותה ״גם אני אוהבת אותך אבי״ היא לחשה וחיזקה את החיבוק. רק אלוהים יודע כמה רציתי לבכות באותו הרגע, אבל לא יכולתי.

״אני חושבת שאת צריכה להתרחק מאור״ היא אמרה ״זה לא הולך לי כל כך בכל פעם שהוא בסביבה. לא ראיתי אותו שבועיים ואני מתגעגעת לפנים היפות האלה שלו, אני לא יודעת כבר מה נסגר איתי״ אמרתי ״הוא משחק בך״ היא אמרה ״אני יודעת, וזה מה שהכי כואב לי. זה נראה כאילו הוא רוצה את זה בדיוק כמוני, ואם זה באמת נכון אז למה הוא משחק בי כל פעם מחדש? למה הוא מנשק אותי ואז נעלם לי כאילו בלעה אותו האדמה לעזאזל איתו״ אמרתי ודמעה בוגדנית ירדה מעיניי ״בואי הנה״ מיקה אמרה מושכת אותי לחיבוק ״אני לא רציתי לבכות אוף״ אמרתי ״אנחנו בני אדם, זה בסדר לבכות״ היא אמרה מלטפת את שיערי ומנסה להרגיע אותי.

It's YouWhere stories live. Discover now