פרק 3:

3.5K 94 10
                                    

אחרי שהתנגבתי מרחתי קרם גוף של lalin, שמתי הלבשה תחתונה ולבשתי פוטר שחור וענקק של אביאור, ענק כלכך שהוא מגיע לי עד אמצע היריכיים..
הוא אצלי מאז שהתגייסתי, אביאור ביקש ממני לקחת אותו שאם יהיה לי קר בלילות אני יוכל להזכר בחיבוק החם שלו.
׳אוי אביאור שלי..׳
לבשתי את שורט הפיג׳מה הלבן שלי למרות שהפוטר מכסה, למקרה שאביאור יחליט להרים אותי באוויר כמו תמיד.
סרקתי את שיערי וריח השמפו הנעים הציף את שיערי. הבטתי במראה והנחתי על צווארי את השרשרת שאביאור קנה לי לפני שנתיים. אחרי שאהבתי את מה שראיתי במראה ירדתי למטה להיות עם כולם. הם העבירו את הישיבה מהחצר אל הבית כי כבר נהיה קריר, אביאור ישב על הספה ומרום ורז משתי הצדדים שלו.
התקדמתי אל מאחורי הספה ושמתי את ידיי על הכתפיים של אביאור ולאחר מכן חיבקתי אותו. ״קטנה שלי״ אביאור לחש ושלח את ידיו אל פניי ״טוב להיות בבית אביאורי..״
לחשתי והוא קם אליי וחיבק אותי. ״גמדה״ הוא גיחך בחיוך
״אני לא גמדה אני פשוט חברה של הקרקע וזה אתה שגבוה מדי.״ אמרתי וכולם צחקו מאיתנו. אביאור ענק.
אני 1.65 והוא גבוה ממני באיזה ראש וחצי.

״אל תכעסי, אני יודע שרצית סופש שקט אבל..״ אביאור לקח ממני צעד אחורה. ״למה שאכעס אבי?״ הבטתי בו במבט שואל והוא בתגובה ספר באיטיות ״3..2..1״
טל ושירה החברות הכי טובות שלי מגיל 4 נכנסו בדלת.
״מה ג׳ס? נראלך באמת סופש שקט?!״ אמרו לי בחיוך ואני.. טוב, אני עמדתי שם קפואה. אני רואה אותן כל פעם שאני בבית והן באות לבקר אצלי מלא. אבל קפאתי. רק בגלל שכלכך.. התגעגעתי.
״התגעגענו אלייך קטנה״ הן חיבקו אותי כלכך חזק ״אני יותר״. ׳זה מאז ומתמיד היה אנחנו, וככה זה נשאר.׳
אני טל ושירה, שלישייה. ׳לא במובן הזה יסוטים.׳
ואביאור מרום רז וירין הם רביעייה. שתי החבורות שמגיל קטן הרבה אנשים רצו להיות בהן. מגיל 4, אי אפשר להפריד ביננו. לא בין שלושתנו, לא בין שלושתם, ולא בין כולנו ביחד.
ישבנו בספה והתחלנו לעלות זכרונות של כולנו, במסיבות בריכה, במועדונים, ואפילו בבית ספר.

״יואוו״ נגבתי את הדמעות צחוק שהיו לי והחזקתי את הבטן שכאבה לי מרוב צחוק ״שתוק שתוק שמע משהו יותר מצחיק, זוכרים את היום שהיינו בים? וההוא המזדיין התחיל איתכן?״ אמר רז וכולנו צחקנו ״יואו ששלושתינו שכבנו על המיטות ים והטמבל הזה התקדם אלינו עם חבר שלו והצביע עלינו״ טל אמרה ואני ושירה צחקנו. ׳הבנים כעסו מאוד באותו יום׳ ״איך איך הוא אמר לנו את זה?״ שאלתי מנסה להזכר,
״הוא אמר הנה מצאתי והצביע עליכן ואז שאלת אותו מה הוא מצא והוא אמר פרחים כמוכן, וואי זה הרג אותי״ מרום סיפר ונקרענו יותר ממקודם.
״מצחיק אותך אה? באותו יום עוד שניה הרגת אותו״ אמרתי וכולנו צחקנו, ״הסתכל על מה ששייך לי.״ מרום עקץ וכולם עשו הווו וכאלה, חייכתי והרגשתי את לחיי מאדימות,
״יפה לך אדום״ אמר וקרץ לי. ״1-0 לך״ רז אמר למרום וצחקנו, ״הסתכל על מה שהיה שלך״ הדגשתי במילותיי את המילה שהיה. ״1-1, זיינה אותך.״ רז התלהב ואביאור נתן לו כאפה.
״לזיין זה התפקיד שלי״ מרום עקץ וחטף מאביאור גם כאפה.
״2-1, מזה ג׳ס כנסי בו״ רז ניסה לחמם אותי וגלגלתי עיניים ״אל תדאג אני עוד שניה באמת אכנס בו״ עקצתי חייכתי חיוך מלא בגאווה למרום. ״2-2 שוב זיינה אותךך״ רז השתגע וגרם לכולנו לצחוק.
איי.. מה שהחברים האלה עושים לי.

״בואו לאכול ילדים שלי״ אמרה אמא והוציאה צלחות ומיד כולנו התקדמנו אל האי שבמטבח כמו ברווזים קטנים שרצים אחרי אמא ברווזה.
כולם התקדמו לפניי ומרום היה מאחרי. משום מקום הרגשתי כאפה בראש ואז ראיתי את מרום עוקף אותי
״ימניאק זה כאב״ החזרתי לו ואימי קטעה את המכות ביננו
״דיי לריב, בסוף תחזרו וזהו״ כולם צחקו רק אני ומרום הסתכלנו אחד על השניה ״איכ לא״ חייכתי אליו והוא בתגובה צחק. התיישבתי ומרום עבר מחייך מאחריי כדי לשבת על הכיסא שנותר.
״איכ אה?״

יסמין.Where stories live. Discover now