יסמין.

פרק 51:

״הכל בסדר איתכם ג׳ס?״ רז שאל אותי והבטתי בו מבולבלת, הוא סימן לי להביט אל מרום.
אני אלך אליו.״ אמרתי והנחתי את המשולש שלי במגש,
התקדמתי וראיתי אותו נשען על שפת הבריכה ונראה אבוד, ״היי..״ אמרתי בשקט והתיישבתי מולו, ״הכל בסדר?״ שאלתי והוא הביט על הכל חוץ מעל עיניי, ״לא.״ הוא נשם עמוק והמשיך, ״אני לא יכול להיות לידך יותר.״ המילים שלו נכנסו לי ללב כמו חץ. וזה מאוד כאב.
״למה אתה מתכוון?״ שאלתי בשקט והבטתי בעיניו,
״אני לא מצליח לשלוט בעצמי כשאני איתך.״ הוא אמר והשפיל את מבטו בכעס, ״אתה מדבר על מה שקרה מקודם, נכון?״ שאלתי בעדינות והוא הנהן בכאב,
״אתה מתחרט?״ שאלתי אותו והוא הביט בעיניי.

נקודת מבט מרום:
״כן, אני לא יכול להיות איתך ככה יותר יסמין, אני לא אהיה הבובה שלך מתי שרק תרצי אותי.״ זה מה שיצא לי מהפה בזמן שמה שרציתי להגיד זה שכל מה שבא לי זה להכנס איתה למיטה ולהביט בעיניים היפות האלה שלה לנצח.
״אתה לא מתכוון לזה..״ היא אמרה בשקט ושמעתי את הקול שלה נשבר, וזה שרף לי את הלב. אני באמת לא מתכוון לזה.
״פשוט תני לי לתפוס ממך מרחק..״ אמרתי בעצב והבטתי בכל דבר חוץ מעל העיניים שלה.
״זה כואב מרום..״ היא לחשה והדמעות זלגו מעיניה,
״בבקשה אל תבכי..״ לחשתי ונגבתי לה את הדמעות, ״מה שאני מתכוון זה שאני לא יכול להיות לידך מבלי לרצות לנשק אותך לחבק אותך או לעשות איתך אהבה, רצית שנהיה ידידים אבל אני לא מסוגל, אני לא יכול להחזיק את עצמי לידך כלכך הרבה. המחשבה על זה שאני מת לנשק אותך בכל פעם שאני רק רואה את הפנים שלך הורגת אותי, ועכשיו אחרי שנישקתי אותך אחרי ארבע שנים שבהם המשכת הלאה, אני מבין כמה אנוכי ומניאק אני. לא מגיע לך לחזור אחורה.״ אמרתי לה את כל האמת בפנים ונשמתי עמוק, זה הולך לכאוב.
׳מרום תגיד את זה, היא חייבת להתרחק.׳
״לא מגיע לך לחזור למישהו כמו האפס שנפרד ממך לפני ארבע שנים.״ החזקתי את הדמעות בפנים, רציתי שמישהו ירביץ לי ויפוצץ לי את הפנים מרוב שאני אדיוט.

נקודת מבט יסמין:
בהתחלה חשבתי שהוא בא להגיד לי משהו טוב, אבל אז הוא הזכיר את זה שהוא זרק אותי מלפני ארבע שנים וזה הפך לי את הקופסה. ״לך תזדיין.״ הבטתי בעיניו באדישות ויצאתי מהבריכה.
נכנסתי אל הבית ועליתי לחדר שלי, נכנסתי אל חדר המקלחת והתחלתי לבכות, אפילו להתקלח בתוכה לא יכלתי.
נגבתי את הדמעות וירדתי למטה, ״אבי?״ שאלתי והבטתי במרום שיושב לידו, ״אה קטנה?״ הוא שאל והרים את ראשו אליי, מזל שהמרחק לא נותן לו לראות את העיניים שלי.
״אני יכולה להתקלח אצלך?״ שאלתי ונשענתי על משקוף הויטרינה השקופה שמפרידה בין לחצר. ״בטח, אבל מה קרה למקלחת שלך?״ הוא שאל אותי ומרום המשיך להביט בי סקרן מתמיד ״סתם, מגעילה אותי.״ אמרתי באדישות וראיתי את מרום עוצם את עיניו בכאב.
עליתי לחדר של אביאור והורדתי את הבגדים שלי,
מילאתי את האמבטיה שמים רותחים ונכנסתי לתוכה, זה שרף מעט אבל זה היה נעים.
הכנסתי את ראשי אל תוך האמבטיה כדי ששיערי ירטב, הוצאתי את ראשי מהמים ושפשפתי את עיניי, כשפקחתי אותן נבהלתי כלכך. ״מה אתה רוצה?״ שאלתי בכעס,
״אני.. אני לא יודע.״ הוא גמגם מולי ולא הבנתי מה קורה, זה חרפן אותי.
״אז אני אגיד לך מה אני רוצה, אני רוצה שתצא לי מהחיים. ואני אבטיח לך משהו בתמורה, זה יהיה כאילו מעולם לא הייתי קיימת, אני מבטיחה.״ אמרתי בקרירות, הוא בלע את הרוק שלו בכבידות ויצא. נשמתי עמוק ונתתי לדמעות שלי לזלוג,
טל ושירה נכנסו וישבו לידי, ״אל תהיי עצובה בגללו. שרדת ארבע שנים בלעדיו. מזה יומיים לעומת ארבע שנים?״ טל אמרה לי וליטפה את שיערי,
״צודקת. שיזדיין.״ אמרתי בקשיחות וניגבתי את הדמעות.