יסמין.

פרק 24:

החיילות של יסמין💋💦:
יסמין לוי: הייתם צריכות להיות פה אלוהים אתן לא מבינות מה קרה😂

טלטול❤️: מההה ספרי!

שירו❤️: תפסיקי לסקרן נו ספריי

יסמין לוי: תעשו ועידה אני אספר לכן.

שיחה נכנסת מ-טלטול❤️:
החלקתי את ידי על המסך והצמדתי את הטלפון לאוזניי
״אתן פה?״ שאלתי ״ספרי כבר את מלחיצה״ שירה אמרה וגרמה לי לצחקק, סיפרתי להן על האירוע בפרגולה והם נקרעו מצחוק. ״עכשיו תבינו המפקד של הסתומה הזאת חולה עליי אבל חוץ מזה אני מפקדת והיא נמרחה על מרום, איןסיבה שהיא תדבר אליי ככה.״ אמרתי מעט בעצבים והן הצדיקו אותי. ״עזבי אחותי, בלי להתעצבן. העיקר שהכל הסתדר בסוף.״ טלטול אמרה וגרמה לי לצחקק מעט ״יסמין לוי כפרהה איך לא הסתדר בסוף?!״ שירו אמרה בפרחיות בכוונה וגרמה לנו להתפוצץ מצחוק ״יואו מפגרת כואבת לי הבטן מרוב צחוק״ הנדתי בראשי בחיוך ובהיתי באחת האבנים שנחו על האדמה.

״יסמין? אפשר אותך שניה?״ מישהו קטע אותי מלהמשיך את השיחה עם הבנות, הסתובבתי ופגשתי בשחר, המפקד של המפגרת ממקודם.
״בטח.״ השבתי בחיוך מנומס ונפרדתי לשלום מהבנות, התחלנו לטייל בשטח הבסיס והוא התחיל לדבר.
״אני מבין שהייתה לך תקלה קטנה עם אחת החיילות שלי״ הוא הביט בי בחיוך עדין וגיכחתי, ״אוי לא הבלונדה רצה לספר עליי למפקד שלה? מה אעשה עכשיו?״ אמרתי בבהלה מזוייפת והנחתי את ידיי על ראש גורמת לשנינו לצחוק.
״נטע לא סיפרה לי מה היה, היא ביקשה שאעביר לך בשמה התנצלות.״ שחר הביט בי ברכות וגיכחתי
״אז ככה קוראים לה.. חוץ מזה, חשבתי שאתה המפקד והיא החיילת.״ אמרתי בכוונה לרדת עליו והוא הביט בי בהלם מזוייף,
״איזו חוצפנית אני מת״ שחר צחק ואני חשפתי את חיוכי.
״את יפה..״ שחר לחש והזיז קצוות שיער קטנות שעפו על פניי אל מאחורי האוזן, ״שחר.״ אמרתי באזהרה והוא גיחך בחיוך.
״קיצר, מה אומרת נעשה היום ערב גיבוש שני הגדודים ביחד?״ שאל בתקווה והושיט את ידו לכיווני,
״סגור״ אמרתי בחיוך ולחצתי את ידו.

״את באה ג׳סי?״ אביאל שאל אותי והוציא אותי מהבהייה. הבטתי בו בבלבול והוא הביט בי בשאלה, ״לערב גיבוש״ הוסיף כשראה שאני לא מבינה על מה הוא מדבר. שיט, הערב גיבוש. שכחתי מזה לגמרי.
״כן, אני באה.״ אחרי כמה דקות של הליכה אני ואביאל נכנסנו ביחד לחדר הגיבוש ונתקלנו במבטים של החיילות של שחר שמביטות בי בקנאה. ׳נו מה?!׳
״אביאל יש סיבה שאתה מאחר?״ שחר שאל את אביאל,
אני מנחשת שזה שאביאל נכנס איתי הציק לשחר אבל בכל זאת, שלא יעז בכלל להעיר לחייל שלי.
״את כל החתיכים היא לוקחת זאתי״ הבחורה מהפרגולה שמסתבר ששמה נטע לפי איך שהבנתי משחר, אמרה בשקט וחשבה שלא שמעתי.
״שחר, עדיף שתתעסק בלחנך את החיילות שלך.״ אמרתי בקשיחות בגלל שהחיילת שלו עצבנה אותי.
״ואת, תחזרי על זה עוד פעם, והפעם בקול.״ פניתי אליה בקרירות בזמן שאני מתיישבת במעגל ליד תום ואביאל לידי.
שחר נתן לה אזהרה במבט והיא השתתקה ״לא שחר, תן לה.״ אמרתי בכוונה כמו שהיא עשתה בפרגולה למרום.
״אני אגיד לך עוד פעם. עזבי את זה שאני מפקדת, אני מעלייך גם בלי זה אז עכשיו תחזרי על מה שאמרת שוב.״ אמרתי לה בהשפלה מה שגרם לכל החיילים לצחוק, גם מהגדוד שלי וגם מהגדוד של שחר. היא השפילה את מבטה בשקט וגלגלתי את עיניי, אם את לא יכולה להגיב ולעמוד מולי אל תפתחי מלחמה מהתחלה.
״יופי, אפשר להתחיל?״ שאלתי בחיוך ושחר התחיל לדבר.