יסמין.

פרק 18:

״יסמין? מה את עושה ערה?״ מרום שאל מבעד לקו, ההפתעה ניבטת מקולו ואני הבטתי בתקרה שומעת את המוזיקה שנשמעת בחוזקה מבעד לקו, ׳מזה איפה הוא?׳
״איפה אתה?״ כיווצתי את מצחי ושמתי את ידי על ראשי מנסה להרגיע את כאבי הראש שלא הניחו לי לרגע.
״אני בבר במשמרת״ כבר דמיינתי אותו נשען עם ידיו על הבר ומחייך את החיוך ניצחון הזה שלו, כמו שהוא היה עושה לי לפני ארבע שנים כשהוא היה ברמן וניסה לשכנע אותי לעבוד בבר.
״אני יוצא להפסקה״ שמעתי אותו וכיווצתי את מצחי, ואז נפל לי האסימון שהוא מדבר עם הבוס שלו. ׳טיפשה.׳
״יס הכל בסדר?״ לפתע המוזיקה כמעט ולא נשמעה והוא שאל בדאגה, איך אני אומרת לו דבר כזה בטלפון?!
״אני צריכה לספר לך משהו מרום..״ עצמתי את עיניי בכאב והדמעות חנקו מעט את גרוני.
״מה קרה? עשו לך משהו יסמין? פגעו בך?״ שמעתי את הכעס והדאגה בקולו והדמעות פרצו, לא שלטתי בזה.
״זה לא לטלפון״ קולי היה שבור וחנוק וכבר יכלתי לדמיין אותו עוצם את עיניו בכאב.

״אהובה שלי.. אל תבכי, מחר אני אצלך, אני מבטיח לך.״ הדמעות לא הפסיקו לרדת, כל מה שרציתי היה להרגע תחת החיבוק של מרום ולישון.
״יפייפיה שלי בבקשה.. אני לא יכול, כואב לי לשמוע שאת ככה ואני לא לידך, זה גורם לי להתחרפן.״ הנהנתי לטלפון ונזכרתי שהוא בכלל לא יכול לראות אותי ׳הטיפשות שלי חוגגת הלילה.׳
התכוונתי לענות אבל קול נשי קטע אותי,
״מאמי? מזה כמה זמן לא ראיתי אותך!״ שמעתי מבעד לקו וכיווצתי את מצחי בבלבול, ׳מאמי? יש למרום מישהי?..׳
״נטלי?״ הוא שאל בהפתעה וכלכך כעסתי, נפגעתי כלכך..
״לילה טוב מרום..״ אמרתי בשקט ובאתי לנתק
״רגע לא! יסמין חכי שניה אל תנתקי״ מרום היה נשמע לחוץ מבעד לקו, אבל זה לא עניין אותי.
״אל תבוא מחר, אני כבר אסתדר.״ אמרתי בקשיחות ושמעתי אותו מתעצבן.
״יסמין בבקשה..״ הוא נאנח בכאב ועצמתי את עיניי,
׳תאמרי את זה.׳
״הסתדרתי בלעדייך ארבע שנים, אני אסתדר גם עכשיו.״ ניתקתי את השיחה ועצמתי את עיניי בכאב, שילך להזדיין.

פקחתי את עיניי וקמתי מהמיטה בשל חוסר הברירה.
לקחתי את הנשק שלי משחה ומברשת שיניים גומיה ומסרק והתקדמתי אל המקלחות לעשות את ארגוני הבוקר שלי.
נכנסתי אל חדר המקלחות ושמתי לי את השיר ׳כפרה שלי׳ של נצ׳י, לאחר מכן התחלתי לצחצח שיניים ולשטוף את פניי.
כשסיימתי הבטתי במראה והבטתי בעיניי האדומות והנפוחות,
׳יום טוב למשקפיי שמש..׳
עשיתי קוקו גבוה מהשיער הבלונדיני והארוך שלי ויצאתי אל החדר שלי עם דברי ארגוני הבוקר שלי בידיי.
הנחתי את הנשק על המיטה והתפשטתי, מרחתי את קרם הגוף הקבוע שלי ocean של lalin ולאחר מכן לבשתי עליי את המדים. השפרצתי על צווארי בושם, לקחתי את המשקפיי השמש שלי והנחתי אותם על עיניי, סגרתי את השרשרת שאביאור קנה על צווארי ואחריה את הדסקית.
ענדתי את הטבעת של מרום ונעמדתי מול המראה המונחת על הדלת שלי, ״בוקר טוב זו החלטה.״ נשמתי עמוק, שמתי את הנשק עליי ויצאתי.

״בוקר טוב לכולם.״ אמרתי בחיוך ״בוקר טוב המפקדת!״ הם צעקו והתחילו לשרוק ולמחוא כפיים.
״יופי, בדיוק כמו שאני אוהבת אתכם, אביאל, אתה היום בשמירה על השער הראשי.״ אמרתי והתחלתי לדבר על מה עושים היום.
״כן המפקדת״ החיילים שלי הצדיעו לי ואמרו בקול
״מתאים לכם היום קומזיץ?״ שאלתי והם פערו את עיניהם בשמחה, ״הערב. מדורה חמה, גיטרה, מרשמלו שרוף וצ׳יזבטים טובים.״ הם מחאו כפיים בצעקות ושרקו גורמים לי לצחוק.
״וייס יחופר, אתה אחראי לבדוק שהכל מתנהל כמו שצריך, דיר בלאק יש בלגן. אני נוסעת להביא מרשמלו, תום אתה איתי.״ אמרתי בחיוך והבטתי בהם, ״כן המפקדת!״ הם צעקו,
״משוחררים.״ התקדמתי אל אביאל שנראה קצת בבאסה בגלל השמירה.
״סורי אבי..״ אמרתי והוא הנהנן בחיוך
״מעדיף שמירה על מה שנתת להם.״ צחקנו והבטנו בחיילים האחרים עובדים כמו חמורים.
״יאללה תן גז לשמירה, תסיים בזמן למדורה, בלי איחורים״ אמרתי בחיוך והוא הנהן.

״המפקדת יש אישור להתחיל?״ וייס פנה אליי בזמן שישבתי וגילפתי עם הסכין שלי מקל עץ, הנהנתי והוא יצא והתחיל לנהל את מה שצריך.
״יאללה תוםתום, היינו פה״ אמרתי בזמן שהוא ישב על סגריה עם אחת הבחורות פה מהבסיס. הבטתי בה בזלזול וזה גרם לתום לזרוק את הסגריה ולגחך בחיוך.
תום קרץ לכיוונה והחזיר את הקיסם אל הפה שלו כשהוא מתקדם איתי ובוחן את פניי,
״אם את רוצה להגיד משהו תגידי ג׳ס זה בסדר.״ הוא אמר והבטתי בו כשאנחנו נכנסים לג׳יפ שלי.
״היא .. אתה יודע למה אני מתכוונת.״ אמרתי והתחלתי לנסוע
״מאוד זורמת.״ מצאתי את המילים הנכונות ותום צחק.
״זה מה שאני צריך ביזיזה לא?״ תום שאל וחייך אליי חיוך ניצחון מה שגרם לשנינו לצחוק.
״אתה דביל ממש אה?״ הבטתי בו בחיוך מתגרה ויצאנו מהרכב, סידרתי את הנשק עליי והתחלנו להתקדם אל תחנת הדלק הקרובה לבסיס.
״את אוהבת אותי.״ הוא אמר בחיוך מנצח וגיכחתי בחיוך.

״מה בשבילך?״ שאל המוכר הרמתי את משקפיי השמש על ראשי ותום הגיע עם 5 חבילות מרשמלו.
״רק זה?״ שאל שנית וחשבתי לשניה, הלכתי למדפים ולקחתי לנו כמה חבילות נחשי גומי ושטויות כאלה.
״65₪״ ענה המוכר והנחתי לו שטר של 100 על הדלפק,
לקחתי את העודף איחלנו בנימוס ליום טוב ויצאנו.
״הלו, את.״ מישהו זרק לכיווני והסתובבתי לאחור פוגשת בזוועה שחילל את גופי אמש.
״מילה אחת ואני מרוקנת עלייך את המחסנית.״ הוא הרים את ידיו כחף מפשע ותום הביט בי נותן לי להתמודד לבד אבל עדיין לצידי למקרה שאנערף ובנתיים התקדמתי אליו רותחת מעצבים. ״תקשיב לי טוב ימזדיין, אם עוד פעם אחת אתה תזרוק למישהי הערה או תגע בה בלי רשות, אני מבטיחה לך אני אהיה שם בשביל לרצוח אותך.״ הבטתי בו במבט חודר קר וראיתי את הפחד ניבט מעיניו.
״היינו.״ אמרתי לתום והתקדמנו משם, נכנסנו לאוטו ושמתי את המשקפי שמש על עיניי.
״אני גאה בך.״ תום אמר ברכות ואני לקחתי נחש גומי וקרצתי.

״יאללה דפדף.״ אמרתי לו בתגובה על איזה משהו מטומטם שדיברנו עליו והתקדמנו אל פרגולת העץ בה כולם יושבים.
״המפקדת המדורה מסודרת, עכשיו אנחנו מחכים שיחשיך ואפשר להתחיל.״ וייס פנה אליי והנהנתי
״תתפנקו״ אמרתי להם והנחתי את השקית נחשי גומי הפתוחה שהייתה בידי.
״יואוו אלופה״ הם אמרו מה שגרם לי לצחוק.

״המפקדת, שומעת?״ אביאל אמר לי בקשר והבטתי לכיוונו כשהוא מבין שכן. ׳מי זה בשער?׳
״יש לך אורח, אני צריך שתאשרי לי לפתוח.״ ׳מה אורח?!׳
״מה המפקדת? מחזרים?״ וייס שאל אותי והביט בחיוך ניצחון
״בחורה כמוני, איך לא?״ קרצתי לו מה שגרם לכולם לצחוק והתקדמתי אל השער.