יסמין.

פרק 91:

״אליי!״ אביאור צעק למרום ומרום מסר לו את הכדור,
׳זה לא אמיתי כמה שהגבר שלי יפה׳ חשבתי לי בזמן שאביאור מרום ירין ורז משחקים כדורגל ואני טלאור טל ושירה יושבים על השמיכה בדשא,
״אבא חתיך אה אמא?״ טלאור התגרה בי כי הוא קלט כשאני בוהה במרום בזמן שהוא צילם אותו (בתמונה.),
״מאיפה יצא לי ילד כזה מאיפה?!״ שאלתי צוחקת,
״אמא נו בחייאת, תהיי בוגרת. אני לא צריך לספר לך איך ומאיפה.״ טלאור אמר וצחק עליי גורם לי לקום ולרדוף אחריו,
״תזהר ממני טלאור שלא תעז!״ אמרתי לו כשהוא הרים אותי באוויר, ״נו טלאור אני יהרוג אותך!!״ צעקתי ומרום לקח אותי מהידיים שלו. ״כמו שני ילדים קטנים.״ מרום חייך ונישק את שפתיי. ״טלאורי.״ שיו שלנו אמרה לטלאור והוא ישר הלך אליה לשמיכה, כמה שהוא דואג לה..
״אתה יכול בבקשה להביא לי תותים מהקופסה שאמא הביאה?״ היא שאלה והסתירה את עיניה מהשמש, ״כן קטנה שלי.״ הוא אמר לה ברכות והתכופף לנשק את ראשה, ״קחי שימי נסיכה.״ הוא הוריד את משקפיי השמש מעיניו והביא לה, ״תודה טול.״ היא אמרה בחיוך ושמה את משקפיי השמש שלו על עיניה.
״והנה״ הוא שם לידה את קופסת התותים שלי ונישק לראשה.
״כפרה איזה גבר גידלת!!״ אביאור צעק וחיבק את טלאור,
״מתרגש?״ הוא שאל ותפח על כתפו. טלטול שלנו מתגייס מחר.. ״כן האמת שכן.״ הוא חייך אל אביאור והביט בי מבחין בדמעות שזולגות מעיניי.
״דיי כפרה שלי תפסיקי לבכות, אני אחזור כמעט כל שבת.״ טלאור נעמד מולי וניגב לי את הדמעות,
׳אתה בדיוק כמו אבא שלך.׳
״תשמור לי עלייך אה?״ אמרתי בשקט והוא הכניס אותי בחיבוק שלו, קברתי את ראשו בצווארי ומרום הצטרף וחיבק את שנינו.
״יש מקום גם בשבילי?״ שי שאלה ונעמדה לידנו, מיד משכנו אותה והכנסנו אותה ליד אופק.
״אני אוהב אתכם..״ טלאור אמר בשקט, ״המשפחה הכי טובה שיכלתי לבקש..״ שי אמרה ונגבה את דמעותיי..

״יסמין.״ מרום קרא לי והרמתי את ראשי אליו, הוא סימן לי עם ראשו לבוא אחריו והתנתק מהחיבוק של הילדים שלנו, התנתקתי אחריו והתחלתי ללכת.
התרחקנו טיפה מהחברים שמחכים לנו ומרום נשען על איזה עץ, ״הכל בסדר?״ שאלתי בשקט וליטפתי בעדינות את פניו.
״בואי לכאן..״ מרום אמר לי באותו הטון והצמיד אותי אליו מהמותניים, ״יפייפיה שלי..״ הוא לחש ולא עברה שניה וכבר מרום הספיק לצמצם את הרווח שהיה ביננו.
שפתיו הוצמדו אל שפתיי ושוב כמו בכל פעם שבה מרום מנשק אותי הפרפרים בבטני החלו להתעופף, והצמרמורת פגשה את גופי שוב ושוב כל פעם מחדש.
וזה אף פעם לא יפסק.
״אני אוהבת אותך..״ לחשתי והבטתי בעיניים הירוקות שלו שהתכההו מעט ברגע שהבטתי בהן.
הרצון לחבק את מרום גובר מיום ליום. הרצון לאהוב אותו, להעניק לו, להפוך אותו לדבר הכי מאושר שיש כל יום גובר וגובר.
״איך פעם היינו משהו אחר לגמרי.״ מרום גיכח בחיוך וליטף את הלחי שלי, ״אשכרה..״ אמרתי בחיוך והשפלתי את מבטי,
״היית כלכך קרה אליי.״ הוא הרים את ראשי והביט בעיניי.
״כי שברת לי את הלב.״ אמרתי לו בעצב והירוק שבעיניו התכהה, ״אני מצטער, הייתי אדיוט יסמין שלי.״ הוא התקרב אליי ונשק לראשי.
״פחדתי יסמין, פחדתי שאני אתאהב בך כלכך ואז תביני ואני כלום לעומתך ותזרקי אותי..״ הוא לחש לי ועיניי נפערו באימה, מרום חושב שהוא כלום לעומתי?!
״אני לא מבינה..״ אמרתי בשקט והוא גיכח בחיוך, ״מה?״ הוא שאל בעדינות והשפלתי את מבטי,
״איך גברת כמוך, הוא כלום לעומתי? מרום אתה.. אתה אלוהי. אתה הגבר הכי יפה שפגשתי בחיים שלי. מדהים אותי כל יום מחדש.״ לחשתי לו ונישקתי את שפתיו נשיקה קטנה שגרמה לגופי להצטמרר, ״אני אוהבת אותך, ואני אף פעם לא אפסיק.״ לחשתי לו והוא נאנח וקבר את ראשו בצווארי.
״אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך.״ הוא לחש וגיכחתי,
״ואני לא רוצה לדעת.״ הוא הוסיף והרמתי את ראשו עם ידי.
״אל יסמין.״ מרום קטע אותי ושתקתי, ״לא מגיע לך גבר כמוני, את יותר מדי טובה בשבילי. לפעמים אני חושב שאולי הייתי צריך לתת לך ללכת, רק כדי שיהיה לך טוב יותר. אבל אני אנוכי יסמין, אני לא מסוגל לדמיין מישהו אחר מנשק אותך, מחבק אותך. זה שורף לי את הצורה רק לדמיין את זה. אז אף פעם לא הייתי מסוגל באמת לקום וללכת.״ מרום אמר לי בעצב ואני נשבעת הייתי מזועזעת, ״מרום..״ לחשתי לו והוא ניגב את הדמעות שזלגו מעיניי, ״אתה כלכך טועה אהוב שלי. אתה גבר מדהים. אתה עושה אותי מאושרת כל יום מחדש, לא יהיה לי טוב עם גבר אחר. אני אוהבת אותך, אני אף פעם לא אספיק. אתה שלי, ואני שלך.. אני לא רוצה משהו אחר מרום, אני מאוהבת רק בך. רק לצידך אני רואה את החיים שלי ממשיכים.״ לחשתי לו וניגבתי את הדמעות שבעיניו,
״אני אוהבת אותך מרום שלי.״ לחשתי ולא עברה שניה וכבר הצמדתי את מרום אליי, שפתינו רקדו ריקוד צמוד ואינטימי והפרפרים שבתוכי כמו תמיד התחילו לעוף.

אולי פעם הייתי חושבת שזה רע.
אבל היום להתרגש מכל מילה שלו,
מכל מבט שלו,
להתאהב בחיוך שלו בכל יום מחדש,
לשמוע את הקול הצרוד והגברי הזה שלו,
היום זה הכל בשבילי.
להתעורר עם חיוך שלו בכל בוקר,
זה הכל בשבילי.
להרדם בכל לילה בין זרועותיו,
זה הכל בשבילי.
היום להתאהב במרום כל בוקר שוב ושוב,
זה הכל בשבילי.

״אני אוהב אותך יס שלי, יותר ממה שאת מסוגלת לדמיין.״ מרום לחש לי ושוב ריתק את שפתיו על שפתיי ושלח אותי אל גן עדן.
גן העדן של מרום.
״איך זכיתי בך ככה תגיד לי?״ לחשתי למרום וליטפתי את פניו בעדינות, ״מילאת כרטיס מזל, הזכיה יצאה לך בפוקס.״ מרום אמר לי בחיוך המושלם הזה שלו וקירב אותי אליו,
מרום הכניס את ראשו בצווארי ותוך שניה כבר שכנתי בין זרועותיו של מרום בזמן שהריח הטבעי המושלם שלו מתערבב לי עם הבושם הגברי שלו, התקרבתי לאט אל האוזן שלו ולחשתי, ״בנאדם שלא ממלא כרטיס מזל, לא יכול לבוא בטענות לאלוהים שהוא אף פעם לא זוכה״

כשנתתי למרום לחזור לחיים שלי..
שנתתי הזדמנות לאהבה שלו.

לגמרי זכיתי.

מרום כהן,
אתה האוויר.
אתה השמים.
אתה הכל.

בהרבה דברים אני ומרום לא היינו מתואמים,
אבל הרגע בו עיניו הירוקות נפגשות בשלי, הרגע בו מרום מחייך ומנשק אותי, הרגע בו מרום נושם לצידי..
הרגעים הקטנים שבהם מרום גורם לי להיות מאושרת.
והדבר שמרום אף פעם לא יבין זה,
שהלב שלי שלו.. יותר ממה שהוא שלי.
וכל פעם מחדש הגוף שלי רועד והלב שלי מאיץ פעימה
כשמרום מסתכל בעיניי עם הניצוץ הזה שנמצא בעיניים הירוקות והיפות שלו וקורא לי,
יס שלי.