יסמין.

פרק 17:

אחרי שפרקתי את התיק שלי לקחתי מגבת ושלפתי מהארון הלבשה תחתונה מכנס פיג׳מה ארוך וגופיה.
שמתי את כפכפיי, הלבשתי עליי את הנשק ויצאתי מהחדר מתקדמת אל מקלחות הבנות,
הייתי לבד במקלחות, למזלי.
הנחתי את הנשק על הספסל והתחלתי להוריד את בגדיי, נכנסתי בזריזות למקלחת.
העברתי את ידיי המלאות בסבון על כל חלק וחלק בגופי ולאחר מכן נכנסתי דרך הזרם הקר שהרגיע לי את הגוף.
סיימתי את המקלחת הנעימה ויצאתי מהתא כשגופי עטוף במגבת שחורה, שרון המשקית ת״ש בגדוד שלי הייתה שם וסידרה את עצמה מול המראה.
לקחתי את המסרק שלי והתחלתי להבריש את שיערי, כשלקחתי אותו אחורה הבטתי בסימן כחול שנח טיפונת מעל החזה שלי. זה היה נראה רע.. ׳אני נראת כאילו התעללו בי בבית..׳
״יסמין.. מזה מה קרה לך?״ שאלה בדאגה והתכוונתי להעביר את אצבעותיה על הסימן החדש שלי.
״אל.״ תפסתי את ידה והבטתי בה בקרירות ״את.. את מכאיבה לי יסמין..״ שיחררתי את האחיזה היותר מדי חזקה והבטתי בסימן האדום שהופיע על היד שלה בגללי.

״אני מצטערת, אני לא יודעת מה קרה לי.״ אמרתי והיא שלחה לי חיוך חמים.
לבשתי את ההלבשה התחתונה שלי ומדי לאחר מכן את הפיג׳מה שבחרתי ללילה, היא בוחנת את מעשיי וחושבת לעצמה.
״על מה את חושבת?״ שאלתי אותה בזמן שאני משפשפת את המגבת בשיערי הארוך,
״הרביצו לך בבית יסמין?״ הבטתי בה מזועזעת, בבית? את שפויה? אביאור ישבור את כל מי שיפגע בי.
׳כנראה שלא את כולם.׳
״את לא בכיוון שרון״ הבטתי בה בגיחוך והיא בחנה את פניי
״את לא תניחי לי אה?״ נאנחתי והפסקתי את פעולותיי, הבטתי בה ונשמתי עמוק.
״איזה שיכור פנה אליי ברחוב וכשלא עניתי לו הוא התעצבן והרים עליי ידיים, טיפלתי בזה הכל בסדר.״ היא הביטה בי ובחנה אותי, כל מה שעשיתי היה להתפלל שהיא תאמין לי.
״באמת?? הוא נגע בך??״ שאלה במהירות ונחרדתי..
׳מישהו אחר כן.׳
״נראה לך?! אף אחד לא יכול לגעת בי.״ גיכחתי בחיוך לקחתי את הדברים שלי עם הנשק ויצאתי ממקלחות הבנות.

הבטתי בעדן ווייס שעשו את השמירה כמו שאמרתי להם, זה לא הגיע להם.. נשמתי עמוק והתקדמתי אליהם.
״תחזרו לחדרים או למה שלא עשיתם, אתם משוחררים.״ הם הביטו בי בבלבול ונשמתי עמוק, ״אני מצטערת. אני לא יודעת מה קרה לי, התחצפתם וזרקתם הערות לא במקום אבל זה לא משהו שאי אפשר לפתור בדיבור, תחזרו לחדרים שלכם. פעם אחרונה שאני שומעת הערות כאלה, יש?״ הבטתי בהם בחמימות וחייכתי מעט כשחיוכם עלה על הפנים.
״הכל בסדר המפקדת, על כולנו עוברים דברים״ עדן אמר וכיווצתי את מצחי .
״עדן כפרה מה נהיית לי רגיש? יאללה דפדף לחדר״ אמרתי בגיחוך וחיוך ושלושתינו צחקנו.

׳אני לא מעכלת את זה שגבר נגע בי בלי רשות..׳
עצמתי את עיניי בכאב, לאחר מכן הבטתי לרצפה והלכתי במהירות אל החדר שלי. נתקעתי בגוף קשיח ומהריפלקס של מה שקרה.. מצאתי את עצמי משחררת אגרוף.
״מה נסגר יסמין?״ אביאל הביט בי בעיניי כואבות ונגע עם אצבעותיו בשפתו המדממת. ׳מה עשיתי?׳
״אלוהים אביאל, אני מצטערת אני לא יודעת מה קרה לי. לא שמתי לב שזה בכלל אתה.״ פניתי בדאגה אליו וניסיתי לגעת בו, אך לא הצלחתי.
״היי.. הכל בסדר איתך?״ הוא הביט בי בדאגה ולא הבנתי, הרגע החטפתי לו אגרוף לפנים..
״דפקתי לך אגרוף לפנים ואתה שואל אותי אם אני בסדר?!״ הבטתי בו מבולבלת וטיפה כעסתי, איזה בנאדם דואג למי שדפק לו אגרוף ופתח לו את השפה?
״אגרוף זה בקטנה יסמין לעומת..״ אביאל קטע את עצמו ועצמתי את עיניי בכאב.
״מה..״ הייתי מבולבלת מדי, הלב שלי עדיין לא נרפא.
כל מה שאני רוצה זה ללכת לישון ולקום כשההרגשה המסריחה הזאת תחלוף.
״בואי, נלך לדבר במקום יותר שקט״ אביאל אמר בשקט ואחרי ששמתי את הדברים שלי בחדר, הנחתי את הנשק עליי ואביאל הוביל אותנו אל שביל בשטח הפתוח והמבודד של הבסיס.

״אני לא יודעת כמה זמן אני אצליח להחזיק ככה, לא מצליחה לתת לאנשים להניח עליי יד.״ השפלתי את מבטי אל האדמה עליה ישבנו ושיחקתי בציפורניי התיקניות.
״יסמין את חווית משהו קשה, תתני לעצמך לנשום, תפסיקי להלחם בעצמך.״ אביאל נזף בי והרמתי את מבטי המופתע אליו.
״אם אני אפסיק אני לא אצא מזה, אוקי.. בוא ננסה.״ אביאל הביט בי במבט מבולבל ולא הבין מה לנסות.
״תשים את היד שלך עליי״ אמרתי בקשיחות והוא היסס, הוא שלח את ידו אליי, ניסיתי לא להגיב, התרכזתי בזה כלכך.
ברגע שידו הייתה קרובה מדי איבדתי את זה.
״יסמין..״ הוא לחש ורק עכשיו קלטתי שאני מעקמת לו את היד שעוד שניה נשברת בגללי. ׳מה נסגר איתי?!?׳
״אני מצטערת.. אני לא יודעת מה קורה״ השפלתי את מבטי אל האדמה הקשה וחיבקתי את גופי חזק.
״ג׳ס דיי, אל תלחמי בעצמך. עוד יומיים תנסי שוב רק עם בנאדם שאת מכירה יותר קרוב ממני.״ הבטתי בידיי ושיחקתי עם הטבעת שלי. ׳מישהו כמו מרום?׳

מצאתי את עצמי שוכבת במיטה ומביטה בתקרה, אני קמה עוד מספר קטן של שעות ולא עצמתי את העין לדקה.
התלבטתי אם להתקשר אל מרום או לא, לא דיברנו מאז שחזרתי. חשבתי שנדבר מאז כל מה שהיה לפני שנסעתי.