יסמין.

פרק 28:

״שלום למפקדת היפה.״ שחר הביט בי מתקדמת אליו בזמן שאני מרימה את המשקפיים שלי אל שיערי הפזור ונטע נעצה בי במבט, הבטתי בה במבט חודר והמשכתי להתקדם אלי שחר.
״השיער שלך מהמם המפקדת.״ חיילת נחמדה של שחר עברה לידי וחייכתי לכיוונה חיוך חושף שיניים.
נצמדתי אל שחר והתקרבתי אל האוזן שלו כי נטע לידנו.
״תקרא לנטע לפה, עכשיו.״ אמרתי בקול קר,
״מה קרה יסמין?״ הוא ענה לי מבוהל והביט בי בבלבול,
״אם אתה לא תקרא לה אני אקרא לה, וחבל.״ אמרתי נועצת בו מבט קר ואדיש. ״נטע, תגשי אליי.״
היא הלכה עם הראש בעננים והבטתי בה בזלזול,
״מזה? איפה היא חושבת שהיא נמצאת שהיא עושה על המפקד שלה את הפוזות האלה?״ הבטתי בשחר מעוררת אותו על החיים שלו ״נטע, כדאי לך להרגע.״ היא הורידה את הפוזה של מלכת הכיתה החיה בסרט שיש עליה כל היום ונעמדה מולנו.
״כן המפקד?״ שאלה והביטה בו בתמימות.
״באתי לפה כדי להגיד לך את זה בפעם האחרונה, אל תתעסקי איתי. לא כדאי לך.״ הבטתי בה במבט חודר וראיתי את פניה הופכות למפוחדות שאולי עליתי עליה.
״מה קרה?״ שחר שאל המום ״ביני לבינה.״ אמרתי בקשיחות
״מי בשמירה שלכם היום?״ שאלתי את שחר מתעלמת לגמרי מקיומה של נטע.
״אני.״ נטע השפילה את ראשה והתקדמתי אל החיילים שלי ממשיכה להתעלם ממנה.

״יסמין חכי שניה״ שוהם רצה אחריי ונעצרתי בגלגול עיניים.
״אתמול היינו כלכך בסדר, מה קרה?״ הבטתי בה בהלם מהזיוף שלה, איזו ילדה חוצפנית. אני לא עד כדי כל טיפשה.
״בפעם הבאה תדברי יותר בשקט.״ אמרתי בקשיחות והיא הביטה בי בבלבול ״שלא ישמעו אותך שוב מעבר לקו ב-4:00 לפנות בוקר.״ הבטתי בה בקור ושמתי את משקפיי השמש שלי על עיניי ולאחר מכן התחלתי להתקדם שוב אל החיילים שלי.
״אסולין אתה עולה לשמירה היום.״ הוא הנהן לכיווני ולאחר מכן התחלתי לדבר על מה עושים, ״משוחררים.״
״אביאל, אליי.״ אמרתי לאביאל בקשיחות והוא הנהן והתקדם, ״ג׳סי מה נהיה? את טוחנת אותי שמירות!״ הוא אמר לי בכעס והבטתי אל עיניו הכחולות שהופכות לכהות מעט.
״חברה שלך היום בשמירה, שמתי אותך כדי שתהיו לבד במקום שתצטרך ללכת אחריה בבסיס, חשבתי לעשות לך חיים קלים.״ שילבתי את ידיי על החזה שלי והבטתי בו מעט פגועה.
״מצטער ג׳סי, לא ידעתי.״ הוא הביט בי ברכות וחייכתי
״הכל בסדר נסיכה, יאללה לך.״ אמרתי כשראיתי את המפגרת מטיילת מרחוק.

נכנסתי אל חדר המפקדים באיחור והרמתי את משקפיי השמש אל שיערי, ״מצטערת על האיחור.״ אמרתי למפקדים האחרים ולרועי המפקד שמעליי שהנהן לי בחיוך.
״הכל בסדר תגשי אליי אחרכך, שבי יסמין.״ הוא אמר לי והנהנתי, ״אז ככה, רציתי שנעשה ערב גיבוש היום, מה אומרים?״ אמר רועי והרמתי את ידי בעדינות,
״אני ושחר עשינו אתמול ערב גיבוש אם אתה זוכר, אבל אני עושה את הנוהל הקבוע שלי בשישי בערב, אני אשמח אם האחרים יצטרפו.״ אמרתי בעדינות גורמת לרועי לחייך ולהנהן.
״כל הכבוד על היוזמה, אז שתי אופציות מי שרוצה שיצטרף ליסמין ולחיילים שלה. ומי שלא, שיעשה היום. משוחררים.״
הוא הביט בנו בקשיחות והתקדמתי אליו.
״מה יש בזמן האחרון? את לא במיטבך.״ רועי הביט בי ברכות, אנחנו חברים טובים. הוא יותר ממפקד.
״אני.. אפשר שנדבר במקום אחר?״ שאלתי והשפלתי את ראשי, הוא הנהן ברכות והתקדמנו מחוץ לחדר מפקדים.
נשענו על העץ הקבוע של השיחות שלנו שנמצא בשטח המבודד של הבסיס ונשמתי עמוק בזמן שהוא מביט בי ברכות.

״תבטיח שלא תרחם עליי.״ אמרתי והבטתי בו בקשיחות, ״נשבע.״ הוא אמר ונישק את ידו והרים לשמיים מראה על שבועה. ״כשחזרנו בראשון לפנות בוקר.. אספתי את תום ואביאל ונסענו לתחנת דלק לשתות קפה, כשיצאנו מהאוטו מישהו צעק לי והתעלמתי רועי, באמת שהתעלמתי.״ הבטתי בו בעצב והוא הנהן כדי שאמשיך.
״כששמתי את הנשק עליי הוא הגביר את המילים הזועתיות שלו, התעלמנו ונכנסנו לחנות, ביקשתי מאביאל ותום שיקנו בשבילי קפה ומה שהם רוצים נתתי לתום את הנשק ונכנסתי אל השירותים..״ הדמעות התחילו לענות על עיניי והוא הביט בי קשוב, בדיוק כמו שרציתי. לא רציתי רחמים.
״הוא זרק עליי בקבוק של אלכוהול וזה חתך אותי בגבה.״ הוא הביט בפנס שיש בנוצר בגבה שלי ונשמתי עמוק.
״אחרי זה הוא הצמיד אותי לקיר והתחיל להוריד ממני את חולצת המדים.. ו..״ השפלתי את מבטי אל הרצפה והדמעות זלגו מתוכן בלי שליטה,
״תגידי את זה יסמין.. ככה לאט לאט את תתגברי.״ הוא אמר לי בשקט ולקחתי נשימה עמוקה. ״הוא נגע בי.. רועי.. הוא נגע בגוף שלי כאילו הוא שייך לו, וניסיתי להתנגד אבל לא הצלחתי..״ הוא ליטף את הלחי שלי וניגב דמעה שזלגה.
״את הבחורה הכי חזקה שאני מכיר, איפה אביאל ותום
בסיפור?״ שאל והביט בי ברכות,
״הם נכנסו והעיפו אותו ממני. תום התקדם אליי בזמן שאביאל בעט בבחור ושבר לו את הצלעות.״ אמרתי בשקט והוא ניגב את הדמעות.

״אל תרחם עליי, טיפלתי בזה.״ הבטתי בו בכעס והוא הביט בי בשאלה וחייך חיוך עדין ונעים.
״אני ותום נסענו לפני כמה ימים לתחנת דלק והוא היה שם ושוב צעק לי, אמרתי לו בעצבים שעוד מילה אחת אני מרוקנת עליו את המחסנית, הוא הרים את ידיו כחף מפשע והתקדמתי אליו בעצבים, ואני מצטטת!״ הרמתי את האצבע שלי כמו אצבע מורה בחיוך קטן וגרמתי לו לצחקק.
״תקשיב לי טוב ימזדיין, אם עוד פעם אחת אתה תזרוק למישהי הערה או תגע בה בלי רשות, אני מבטיחה לך אני אהיה שם כדי לרצוח אותך.״ הבטתי בו והוא היה לגמרי מופתע, ״מה אתה מופתע רועי? אני לא אתן לו להמשיך לעשות את זה.״ הבטתי בו בכעס והוא גיחך בחיוך.
״את מדהימה יסמין, אני גאה בך שעמדת מולו.״
׳גם אני גאה בעצמי רועי.׳