יסמין.

פרק 57:

״יסמין?״ אימא קמה אליי ודמעות חנקו את גרוני, היא חיבקה אותי ועידקתי את החיבוק.
״איך את מרגישה?״ היא שאלה אותי וליטפת את שיערי, ״אני בסדר..״ אמרתי בשקט והשפלתי את מבטי.
״בואי ימכוערת.״ רז אמר לי וחיבק אותי לוקח אותי לשבת עם כולם, ״רוצה לשתות משהו קר?״ ירין שאל וכבר הכין כוס למקרה שאגיד כן, אבל לא הייתי צמאה, לא היה לי חשק לכלום. ״לא תודה יריני, אמא אפשר אותך בחוץ רגע?״
הבטתי בכולם ומשהו היה חסר לי. מרום היה חסר לי.
״כן ילדה שלי.״ אמא אמרה והשאירה את כוס הענבים שלה בשולחן, ״אפשר אותך ואת הבנות לכמה שעות? אני צריכה לדבר איתכן..״ אמרתי לה בשקט והיא הנהנה בחיוך.
תוך כמה דקות הבנות היו אצלי למרות שאמרתי להן שנאסוף אותן, ״איפה את ילדה?!״ שמעתי את שירה וטל שואלות והן בדיוק יצאו אל הגינה,
״למה אתן מתנשפות יחולות נפש?״ רז שאל והן הביטו אחת בשניה, ״רצנו לפה.״ הן אמרו ביחד והתנשפו,
״יפה אמרת רז, חולות נפש. שתו שתו מים.״ אמרתי והן שתו את תכולת הכוסות,
״בואו ילדות שלי.״ אמא אמרה ויצאנו מהבית לסקודה של אמא.
אמא כמובן נוהגת, וארבעתנו צורחות את מילות השיר ׳billionaire׳ של ברונו מארס.
״I wanna be a billionaire so fuckin' bad״
המשכנו לשיר ותוך כמה דקות הגענו לים.
כשמישהי מארבעתנו צריכה לדבר אנחנו נוסעות לים ויושבות בבית קפה שנמצא על שפת הים.

״מה תרצו להזמין?״ שאל המלצר החייכן, ״ארבעה קוראסון שוקולד, שלושה שוקו חם ואחד קפה שחור?״ אימי שאלה במבטה אם זה בסדר, ״במקום הקפה אני רוצה גם שוקו חם בבקשה.״ עניתי והן הביטו בי מופתעות,
״אין בעיה, משהו נוסף?״ שאל המלצר אחרי שרשם בפנקס שלו את ההזמנה, ״לא, תודה רבה.״ אמרתי והוא חייך אליי והלך.
״ממתי את שותה שוקו? חשבתי שהפסקת״ טל אמרה לי וצחקקתי, ״יש מישהי בבסיס שלי בשם שוהם, התחברנו והיא עשתה לשתינו כוס שוקו, ביקשה ממני לשתות. שתיתי..״ אמרתי להן והן מחאו לי כפיים, ״שקט אנחנו בבית קפה משוגעות, ואמא מה את זורמת עם השטויות שלהן?״ שאלתי וכולנו צחקנו.
״בבקשה.״ המלצר הגיע עם ההזמנות שלנו והניח לנו את האוכל על השולחן. ״תודה רבה.״ אמרתי בנימוס והוא חייך והלך אל שולחן אחר.
״אני יכולה לספר לכן משהו? ובלי לשפוט, ומבלי לצרוח מכעס או משמחה?״ שאלתי והנחתי את הקוראסון שלי, ״בטח.״ שירה אמרה והניחה את ידה על ידי,

״אז ככה, לפני שלושה חודשים כשהייתי בבית וחזרתי גמורה ממשמרת בבר, נרדמתי על הספה, אביאור העיר אותי בלי לשים לב ואז מרום והבנים נכנסו, מפה לשם מרום הרים אותי אל החדר ונכנסנו למקלחת, ביחד.״ אמרתי בעדינות והבטתי בהן בודקת את מבטן, הן לא שפטו ולא שום דבר ואני גאה על כך. ״מפה לשם רבנו ואמרתי לו שאני רוצה שיצא לי מהחיים, ובתמורה הבטחתי לו שזה יהיה כאילו אף פעם לא הייתי קיימת.
באותו ערב כל החברים של אביאורי הגיעו הביתה וכולנו שתינו, אם אתן זוכרות. אני ומרום הלכנו אל החדר, אני אפילו לא זוכרת למה, התנשקנו ואז רציתי שנהיה יותר פיקחים, נכנסנו שוב למקלחת. מפה לשם גם אחרי שהתפקחנו, שכבנו..״ אמרתי והן שתתו מהשוקו שלהן והביטו בי בהקשבה.
״את כל השלושה חודשים האלה שלא דיברתי איתכן העברתי בלהקיא, לחכות למחזור שלי ולהסתיר מכולם את המצב חוץ מאדיר תום ואביאל.. ואני כלכך מפחדת שאני..״ אמרתי ונעצרתי, הדמעות כבר שברו את קולי, שמתי את ידיי על פניי והתחלתי לבכות, ״יפה שלי..״ אמא אמרה וחיבקה אותי, מיד הבנות הצטרפו וחיבקו אותי גם,
״מה אתן אומרות?״ שאלתי ונגבתי את הדמעות,
״אני כבר מתה לפגוש את האחיין שלי.״ טל אמרה בחיוך חם ואוהב וחיבקתי אותה, ״הוא בדוק יהיה יפיוף אמיתי.״ שירה אמרה לי בחיוך ונתנה לי נשיקה בלחי, ״אמא?..״ שאלתי בשקט והיא הביטה אל תוך עיניי, זה הלחיץ כלכך..
״אני עומדת להיות סבתא!״ היא אמרה וקפצה עליי בחיוך גורמת לכולנו לצחוק.

המשכנו את היום כיף שלנו ואחרי כמה שעות נסענו הביתה. שמעתי את השירים של אחי והחברים שלו ובלעתי את רוקי בכבידות, ״הגיע הזמן לספר לו.״ אמא אמרה לי וליטפה את גבי, הבנות פתחו את הדלת ונכנסו לבית ״יסמין.. אולי עדיף שלא..״ אביאור אמר לי בשקט ואחז בידי עוצר אותי מלצאת לגינה,
״מה הסיפור אבי?״ שאלתי אותו והוא שתק, ניתקתי את ידי מידו והמשכתי לגינה בעקבות הבנות.
הן הביטו בי בכאב והשפילו את מבטן לרצפה, ״מה קרה?״ שאלתי ויצאתי אל הגינה.
״יסמין..״ הוא אמר את שמי בקול השבור הזה שלו, הבטתי בו והרגשתי את הלב שלי נשבר למיליון חתיכות.
׳איך? תסביר לי איך..׳