יסמין.

פרק 83:

״קומי קטנה שלי..״ פקחתי את עיניי והבטתי בעייפות באביאור,
״אפילו לא שמתי לב שנרדמתי..״ אמרתי והוא חייך חיוך קטן ומנחם. הרמתי את ראשי מהחזה של מרום והפרדתי את ידינו המשולבות. ״את יודעת שהוא יכעס ברגע שהוא יקום ויבין שישנת במשך חודש על כיסא במקום איתו במיטה נכון?״ אביאור שאל והגיש לי את מברשת השיניים שלי.
״מצידי שיפרד ממני, רק שיקום.״ אמרתי באדישות והתחלתי לצחצח שיניים.
כשסיימתי הבטתי במראה וכמו בכל יום, העיניים שלי היו נפוחות מדמעות, והניצוץ בהם כבר מזמן אבד.
״בואי, נצא לשאוף קצת אוויר.״ אביאור אמר לי והיססתי,
׳אני לא רוצה להשאיר אותו לבד..׳
״משהו בך השתנה יסמין..״ אביאור אמר בזמן שהבטתי בעצמי במראת המעלית. לבשתי פוטר שחור של מרום וג׳ינס בגזרה נמוכה (בתמונה).
״מה השתנה בי בדיוק?״ עניתי באדישות בזמן שחילקתי את שיערי לשתיים, סידרתי אותי קדימה והנחתי את הכובע של הפוטר על ראשי.
״הניצוץ שבעיניים שלך כבה, הן כבר לא זוהרות כמו פעם יסמין. הן אפורות מתמיד..״ אביאור אמר לי ובחנתי את פניו,
״לא בחרתי שזה יקרה אביאור, אני מאמינה שהן יחזרו לעצמן ברגע שמרום יקום.״ אמרתי ויצאנו מהמעלית.
״בואי.. יש אנשים שרוצים לראות אותך.״ הוא אמר ושילב את ידינו, ״לא אביאור אין לי כוח לאנשים.״ אמרתי בעייפות והוא חייך, ״בואי את צריכה את זה.״ אביאור חייך אליי ועזר לי ללכת, ״לא באלי על חיבוקים ורחמים אביאור.״ עניתי בקשיחות, ״אל תדאגי, כולם מכירים אותך כבר.״

״בוקר טוב ליפה.״ רז אמר והביט בי בחיוך,
״בוקר טוב לנסיכים ולנסיכות״ אמרתי בחיוך קטן כשראיתי את כולם מחכים רק לי בפינת העישון ששוכנת בחוץ.
רז, ירין, תום, וייס, אביאל, שירה וטל.
״אתם עדיין בצד של הנסיכות.״ אמרתי לאביאל ותום גורמת לכולם לצחוק. ״מה איתך המפקדת?״ וייס שאל בחיוך,
״אני עדיין פה.״ אמרתי בחיוך מראה להם שהכל בסדר.
״תורידי את זה כבר.״ ירין אמר והוריד לי את הכובע מהראש, ״נשארת מציק.״ אמרתי לו בזמן שאספתי את שיערי לגולגול מרושל.
״אל תתעסק, היא כבר הספיקה לשבור פה יד לאיזה גבר.״ תום אמר ואביאור רז ירין ווייס הביטו בי בהלם,
״למה אתם מסתכלים עליי ככה?״ שאלתי ונשענתי על משענת הספסל, ״למה שברת לו את היד?״ אביאור שאל והמשיך להביט בי בהלם, ״כבר פעם שניה שהוא מתחיל איתי ותמיד כשסירבתי הוא התגרה בי ושם את היד הגועלית שלו על הרגל שלי, בפעם הראשונה עיקמתי לו אותה וריחמתי, בפעם השניה שברתי.״ אמרתי בפשטות והם בלעו את רוקם בכבידות,
״עכשיו אני מבין למה אמרתם לי לא לעצבן אותה באותו יום שיצאנו למועדון.״ ירין אמר וגרם לכולנו לצחוק. (פרק 4)

״אני רק מחכה שתקום אח שלי, השארת אותנו תלויים באוויר..
אתה חייב לקום כפרה שלי, אחותי צריכה אותך. ולא רק היא,
אני צריך אותך.. אין לי לרז ולירין לצד מי לחייך כל יום, שלושתינו לבד זה לא מספיק, אין לנו אותך. מאז שאני זוכר את עצמי היינו ארבעתנו, מרביצים למי שמתקרב ליסמין לשירה ולטל. אני זוכר את היום ההוא שהתעצבנת על יסמין שהיא יצאה עם איזה מוכר קיוסק מעפן ולא הבנו מה קורה לך, יומיים אחרי זה סיפרת לנו שאתה מאוהב בה כבר יותר מדי זמן..״ אביאור אמר וניגב את הדמעות, הוא הביט בי ברז ירין טל ושירה וגיכח.
״מזה שווה לעלות זכרונות אם אנחנו לא שומעים את הצחוק הזה שלך? הצחוק והחיוך הזה שגורם לכל בנאדם להתאהב בך בשניה, גם לגברים. כמו שאני התאהבתי בך בעל שלי, ושל אחותי.. אבל יותר שלי.״ אביאור אמר והביט בי בחיוך שבור בזמן שאני מחייכת שבורה ובוכה, כמו כולם.
״אל תתן לנו להמשיך לחיות בלעדייך מרום, כי אלה לא חיים. אנחנו לא נשרוד בלעדייך, לא נחזיק מעמד. אני מצטער אני לא יכול..״ אביאור אמר קם מהכיסא ונעמד ליד רז, התיישבתי במקומו אחזתי בידו של מרום ונשמתי עמוק.

״דיברתי אלייך כל יום במשך כל החודש האחרון, והכאב הכי גדול הוא שלא שמעתי את הקול שלך בחזרה. אני זוכרת את עצמי ילדה קטנה בכיתה י׳ מחכה לרגע הזה שתגיד לי כבר שאתה אוהב אותי, ואם עכשיו אני יכולה לספר את האמת.. אז אני רוצה שתדע שאני מאוהבת בך כל החיים בערך..
כמו אביאור גם אני התאהבתי בחיוך היפה הזה שלך, בצחוק הממכר ובניצוץ המהפנט הזה בעיניים שאין לאף אחד אחר, שלך מיוחד. כל דבר בך בעצם מיוחד. אני רוצה שתדע שאני אוהבת אותך מרום, ואני לא אחזיק מעמד אם לא תהיה פה לצידי. אתה חייב לקום.״ אמרתי ונגבתי את הדמעות, לא יכלתי יותר.. הייתי חייבת לשמוע את הקול שלו.
״אתה לא יכול ללכת לי ככה מרום. זה לא פייר, זה לא מגיע לי אחרי כל מה שעברנו. תקום כבר!״ צעקתי ובכיתי, לא יכלתי לשתוק יותר..
״דיי יפה שלי, זה לא בריא לתינוק שלכם.״ אביאור ליטף את גבי והנחתי את ראשי על בטנו בוכה את חיי ומתפללת לאלוהים שיחזיר לי אותו כבר.
״דיי מרום אני לא יכולה לעשות את זה לבד, תקום בשביל המשפחה שלנו.״ אחזתי בידו בחוזקה ונשברתי..
״אני לא יכולה.. אני יוצאת.״ אמרתי וקמתי מהכיסא,
״יסמין..״ אביאור גמגם והבטתי בו רואה אותו מסתכל על מרום בהלם, הרגשתי יד מונעת ממני להתחיל ללכת ומיד הפנתי את מבטי אל מרום.
״אל תלכי יפייפיה שלי..״ הוא חייך אליי את החיוך הזה שלו ואני עמדתי שם קפואה, לא האמנתי שזה קרה.
לא האמנתי שמרום שלי חזר אליי.