יסמין.

פרק 41:

פקחתי את העיניים ולקחתי את הטלפון שלי מהשידה, הבטתי במסך והבהירות רצחה לי את העיניים.
השעה 5:00, עוד שעה כולם רק קמים.
קמתי מהמיטה והתמתחתי, לקחתי מברשת ומשחת שיניים ויצאתי אל מקלחות הבנות.
שטפתי את פניי וצחצחתי את השיניים שלי, הרגשתי עירנית יותר וחזרתי אל החדר כרגיל עוברת בפרגולה הריקה.
נכנסתי אל החדר והורדתי את הפוטר של אביאור מגופי,
מרחתי את קרם הגוף הקבוע שלי ולבשתי את מכנס המדים, נעלתי את הנעליים ונעמדתי מול הארון שלי שולפת גופיית ספגטי לבנה כמו בכל בוקר, לבשתי אותה גם וסידרתי אותה בתוך מכנס המדים שלי, לאחר מכן לבשתי את חולצת המדים וסידרתי אותה גם במכנס בצורה מחמיאה ומדוגמת,
קיפלתי מעט את השרוולים ולאחר מכן לקחתי את השרשרת שאביאור קנה לי וסגרתי אותה על צווארי, את הטבעת שלי ענדתי גם והתיישבתי מול המראה.
הנחתי על צווארי את הדסקית, אספתי את שיערי לגולגול מרושל ומושלם, שמתי את משקפיי השמש השחורות על עיניי השפרצתי את הבושם הקבוע שלי,
לקחתי את האייפון והנשק עליי החלטתי לקחת את האיירפודס שלא השתמשתי בהם מלא זמן ויצאתי.

שמתי אוזנייה אחת והפעלתי את השיר ׳je te promets׳ של zaho. התיישבתי בפרגולה, ואחרי כמה דקות כרגיל תום ואביאל נעמדו מולי,
״בוקר טוב למפקדת היפה.״ אביאל אמר לי בחיוך ״בוקר טוב חיים שלי״ תום אמר לי גם, ״בוקר טוב נסיכות.״ אמרתי וצחקנו, ״אין לי כוח אפילו להכין קפה אתם מאמינים?״ שאלתי ופיהקתי, נטע הגיעה אל הפרגולה ונעמדה ליד אביאל,
״אני והמפקדת נלך להכין קפה.״ תום קרץ לאביאל ונעלמנו אל חדר האוכל.
״מה עושים איתה?״ שאלתי ודפקתי את ידי במצח שלי בזמן שתום מכין לשלושתינו קפה שחור,
״וואלה לא יודע, שאביאל יעיף אותה כבר.״
חזרנו אל הפרגולה התיישבנו ונטע באה כרגיל להגיד משהו שיציק לי בקול הפרחי שלה, ״את יודעת ש..״ אביאל השתיק אותה בכך שהצמיד אותה אליו ברכושניות ונישק מעט את צווארה.
״לא אני לא יודעת, ותאספי את השיער את לא בבית בלונדה.״ אמרתי באדישות ושתיתי מהקפה השחור שלי בזמן שאני מרימה את משקפיי השמש שלי על ראשי.
״קח נסיכה.״ אמרתי לאביאל והושטתי לו את הכוס הרותחת,
הוא שלח לי נשיקה באוויר והחזרתי לו.
״תגידי מה עם מרום?״ שאלה אותי בזמן שנתלתה על צווארו של אביאל, ״למה את שואלת?״ שאלתי מתגרה בה בכוונה ושותה שלוק מהקפה שלי,
״סתם ראיתי אותו באינסטגרם אתמול, חתיך למות.״ אמרה לי וגלגלתי את עיניי, ״פעם ראשונה אנחנו מסכימות על משהו בלונדי.״ אמרתי לה בחיוך מראה לה שהיא לא מעצבנת אותי.
״הייתי עושה אותו.״ אמרה ואביאל כבר נגעל ממנה,
״אני כבר עשיתי.״ אמרתי לה בקריצה, הבנים התאפקו לא לצחוק והיא הזעיפה את פניה.

״אביאלי, אתם צריכים ללכת לחדר אוכל לא?״ שאלתי וליטפתי את זרועו בסקסיות בכוונה, רומזת לו ולתום שאני רוצה שישאירו אותנו לבד.
״צודקת המפקדת.״ אביאל אמר לי קורץ והוא ותום קמנו,
״זזתי נטע.״ הוא נישק אותה בלחי ותום קרץ לי.
״תקשיבי ברבי, את לא מוזיזה לי. ובטח שלא למרום אוקי? אל תגרמי לי לפגוע בך כמו שאת מנסה לעשות לי, את לא מכירה אותי. כדאי שתפסיקי.״ עניתי לה רומזת לה שאני יכולה
לרמוס אותה.
״את לא יכולה לפגוע בי.״ ענתה בזלזול וגלגלה את עיניה,
״את בתולה ברבי?״ שאלתי אותה והיא הנידה בראשה, יופי.
״סטוצים היו?״ שאלתי והיא הנהנה בהיסוס. עוד יותר יופי.
תום ואביאל חזרו ונעמדו בשקט מאחריה,
״למה את קוראת לי ברבי?״ שאלה אותי ושילבה את ידיה,
״כי את ברבי.״ עניתי לה בחיוך תמים ומזויף,
״תודה.״ השיבה לי בחיוך ומבט מתנשא,
״בסך הכל בובה, ברבי.״ עניתי לה בארסיות בחזרה, שמתי את משקפיי השמש על עיניי והתקדמתי אל אביאל ותום כשאני בכוונה נתקעת בכתפה.
התקדמנו אל החדר אוכל ונכנסנו אליו, שרקתי וכל החיילים שלי הביטו בי,  ״בוקר טוב המפקדת.״ וייס ענה בחיוך,
״בוקר טוב גם לך וייס, תקשיבו. כולם מסיימים לאכול ומתיישבים בפרגולה, אני צריכה לדבר איתכם.״ אמרתי בקשיחות והוספתי ״בתאבון חבר׳ה.״

״שבי שבי, את זוכרת מה הרופאה אמרה לך נכון?״ תום שאלתי אותי בכעס ואביאל חסם את הכניסה, כשהם ראו שבאתי לצאת.
״מעצבנים..״ נהמתי בשקט הרמתי את המשקפיים על עיניי
והלכנו לקחת אוכל, ״אני לוקחת רק סלט. אל תגזימו אני בחיים לא אוכלת בבוקר.״ אמרתי והם הסכימו, כאילו.. מזה הסכימו? לא שאלתי, קבעתי.
אכלתי את הסלט שלי וכשסיימתי פיניתי את המגש שלי, הכנתי קפה שחור והתיישבתי ליד תום ואביאל.
רועי נכנס אל חדר האוכל וישב עם המפקדים, ״רועי, אפשר לדבר איתך?״ שאלתי בעדינות ונעמדתי מולו,
״למה את לא יושבת איתנו?״ שאל אותי והורדתי את האוזניה.
״אתם מפרידים בין המפקדים לחיילים כאילו הם מצורעים בחדר האוכל, זה לא מוצא חן בעיניי. זה שאנחנו המפקדים שלהם לא אומר שזה לא בסדר שאנחנו יושבים לידם בחד״א, ובאתי אלייך בנוגע למשהו אחר רועי.״ הוא הנהן והביט בי בחיוך גאה בזמן שאני מתיישבת לידו.
״אני רוצה היום את המתווחים.״ אמרתי לו והוא הנהן,
״המפקד אנחנו היום במתווחים.״ שחר התערב והבטתי בו בהלם, ״שחר, אתם כל היום במתווחים, אל תגזים.״ אמרתי לו בקשיחות.

״מעניין לי שאנחנו שם כל היום! אנחנו שם היום!״ הוא קם מהכיסא שלו דפק בשולחן וצעק.
״שחר תרגע ומהר.״ רועי אמר לו בעצבים ושחר לא נרגע,
״הלו הלו, על מי אתה חושב שאתה צועק? תרגיע את השכונה. מה קרה למדת לדבר? סתום ת׳פה ושב.״ אמרתי באדישות וייבשתי אותו, הוא התיישב והביט בי בעצבים.
״יסמין מספיק.״ רועי הזהיר אותי,
״אני מצטערת המפקד, אבל יש לי גבולות.״ אמרתי לו והוא ידע שאני צודקת, ״ואני מציעה לך לא לחצות אותם יותר, ברור?״ שאלתי את שחר בקור ואדישות והוא בלע את רוקו בכבידות,
׳אף אחד לא יצעק עליי ויצא מזה בשקט, חיי בסרט.׳
״יסמין..״ רועי אמר לי והביט אל מאחורי כתפי קולט שביישתי את שחר מול כל החיילים שמסתכלים עלינו.
״תמשיכו לאכול חבר׳ה.״ אמרתי בעדינות וכך הם עשו,
״עכשיו כשסיימנו את השכונה שחר, אני! היום במתווחים.״ קבעתי עובדה, הנהנתי אל רועי בכבוד וקמתי מהשולחן חוזרת לשבת ליד תום ואביאל.

״מה הוא דפוק אה?״ תום אמר בכעס,
״שילמד לדבר האפס הזה.״ אביאל אמר וחייכתי,
״אם לא ילמד, אני אלמד אותו.״ אמרתי ושתיתי מכוס הקפה השחור של אביאל. ״בכיף המפקדת.״ אביאל אמר וצחקתי
״את שלי השארתי שם מה אני אעשה.״ עניתי וצחקנו.
״אפשר שנדבר על זה?״ שחר נעמד מולי ונשען על השולחן שלנו, ״נדבר על מה? על זה שחשבת שאני אחת החיילות שלך או הידידות בשכונה והתחלת לצרוח עליי?״ אמרתי בחוסר עניין ושתיתי עוד שלוק.
״יסמין..״ שחר נאנח וקמתי, ״אל תגיד לי יסמין.״ אמרתי בקשיחות ואביאל נגע בכתפי מזכיר לי שאנחנו בחדר אוכל.
״בוא לבחוץ.״ קמתי משאירה את כוס הקפה של אביאל בשולחן ויצאתי מהחדר אוכל ״אוי לחיים שלי.״ שמעתי את שחר נאנח.
״על מי אתה חושב שאתה צועק ככה אה?״ אמרתי לו ושילבתי את ידיי על החזה שלי,
״לא התכוונתי לצעוק עלייך יסמין, קרה איזה משהו וזה השפיע עליי כנראה לא טוב.״ הוא אמר בשקט ושמעתי את הדמעות חונקות את קולו,
״הכל בסדר שחר?״ שאלתי בבלבול והבטתי בו,
״אני מניח שאני פשוט צריך חיבוק..״ הוא אמר בשקט וחייכתי חיוך חמים,
חיבקתי אותו והוא הופתע ולאחר מכן חיבק אותי בחזרה.
״אני מרגיש כמו כוסית.״