יסמין.

פרק 89:

לאחר 5 שנים:
״לא אני לא מסכימה.״ אמרתי בעדינות והוא צחק,
״בסדר אמא, אני מצטער.״ הוא אמר בחיוך וחיבק אותי במהירות. כמה שהוא דומה למרום, זה לא נורמלי..
טלאור הביט בי בעיניים ירוקות וגדולות ומלאות בניצוץ שלא יכול לחלוף, הילד הזה כלכך יפה.
״אני אוהבת אותך טלאורי.״ אמרתי ונישקתי את ראשו, הדלת נפתחה ומרום נכנס עם שי הקטנה בידיו.
״אני אוהב אותך גם אמא.״ טלאור אמר עם הקול המתוק הזה שלו וחייכתי, טלטול.. אתה משהו מיוחד.
״את מסכימה לי להיות הנסיך שלך?״ הוא שאל אותי בחיוך ומרום התיישב בשטיח לידנו עם הקטנה שלנו שי,
״כן קטני שלי, אתה הנסיך שלי ושיו הקטנה היא הנסיכה שלי.״ אמרתי בחיוך וליטפתי את פניה של הילדה המהממת שלי ״ושלי.״ מרום אמר ונישק את שפתיי.
״רגע אז אם אני הנסיך ושיו הנסיכה, אז מה אבא?״ טלאור שאל וקפץ על מרום בחיבוק.
״אבא הוא המלך שלי טלאורי.״ אמרתי ודמעות האושר חנקו את קולי, ״ואמא היא המלכה.״ מרום אמר וליטף את פניי.
״אמא תמיד הייתה מלכה!״ טלאור צעק בילדותיות וקפץ עליי, משקלו שהספיק לגדול עם השנים גרם לי מישיבה מזרחית להמרח על הרצפה, שיו הקטנה רצה אליי וקפצה עליי יחד עם אחיה הגדול.
״ערימת ילדים??״ מרום צעק בבית והילדים היפים שלנו השמיעו את הצחוק היפה שלהם, בזהירות רבה הרמתי אותם מגופי ״כן.״ עניתי בחיוך ומרום נקרע מצחוק ונשכב על הרצפה כמו שאני עשיתי מקודם, ״על אבא!!״ צעקתי בילדותיות והצבעתי על מרום, שיו הקטנה רצה אליו באיטיות בזמן שטלאור עוזר לה ושומר עליה שלא תיפול ובילד הם קפצו על מרום שהתקפל ודגדג אותם.

״אתם רעבים?״ שאלתי בחיוך קטן את הילדים שלי ושניהם התחילו לרוץ לי בבית, ״כןן!״ שניהם צעקו עם הקול המתוק שלהם ומרום ואני צחקנו בזמן שאני מנידה בראשי.
״אין יותר מדהימים מהם.״ אמרתי בשקט למרום והוא הביט בי עם העיניים הנוצצות האלה שלו ונישק את ראשי.
״יאללה שבו לאכול.״ אמרתי וקמנו מהספה כולנו,
״תני לי לעזור לך נסיכה.״ מרום אמר לשיו בעדינות ובחיוך אחרי שהיא דפקה לו מבט כועס על כך שעזר לה לרדת מהספה.
״יצאת כמו אמא שלך.״ הוא אמר לה מיואש והיא הוציאה לו לשון והחלה לרוץ אל המטבח, שם שולחן האוכל נמצא.
מרום ליטף את ראשי והלך להרים את הקטנים אל הכיסאות הגבוהים, מרום התיישב לצידם ואני ניגשתי אל הגז שמונח עליו סיר מלא בפסטה, מזגתי שתי צלחות של פסטה והנחתי לצד הפסטה שניצל וקטשופ, כמו שהם אוהבים.
״בבקשה.״ אמרתי בחיוך והנחתי את שתי הצלחות מול שיו וטלאור, חזרתי אל הסירים ומזגתי שתי צלחות גם לי ולמרום, חזרתי במהירות אל השולחן והתיישבתי לצד מרום ומולנו שני הילדים.
הבטתי בהם ושמתי לב שלא התחילו לאכול עד שהתיישבתי לצידם, ״בתאבון אמא.״ טלאור אמר לי בחיוך ושלח לי נשיקה, ״בתאבון אבא.״ הוא הוסיף ומרום שלח לו נשיקה.
״בתבבון.״ שיו ניסתה לומר והקול הילדותי שלה יצא כלכך חמוד.
״בתאבון נסיכה.״ אני ומרום ענינו ביחד ושלחתי לה נשיקה.
״תתחיל לאכול.״ אמרתי למרום והנחתי לו נשיקה על הלחי, ״אני גווע!״ הוא אמר לי בחיוך והתחיל לאכול.
״טעים?״ שאלתי אותם והכנסתי קוביית שניצל אל פי,
״מאוד, תודה אמא.״ טלאור ענה לי וחייכתי אליו,
״אני שמחה נסיך של אמא, תאכל עוד שניצל.״ עניתי לו והוא הנהן וחזר לטרוף.
״שיו טעים לך?״ שאלתי את הקטנטונת שהנהנה בפה מלא ברוטב של פסטה, ״קטנה שלי.״ לחשתי והיא המשיכה לאכול.
״טעים לך?״ שאלתי את מרום בשקט כדי לא להפריע לילדים והוא הסתכל עליי בחיוך,
״זה האוכל שלך איך לא יהיה טעים?״ הוא שאל ונישק את שפתיי, מה שגרם לכל הפרפרים לעוף בבטני, שוב. כמו תמיד.

״זהו יפייפיה שלי, שניהם ישנים.״ מרום אמר בחיוך והרמתי את השמיכה עושה לו מקום לידי.
״את מאמינה שטלאורי שלנו בן 5 ושיו כבר בת שנתיים?״ מרום שאל והביט בעיניי.
״תודה מרום..״ לחשתי והוא ליטף את פניי, ״על מה אהובה שלי?״ הוא שאל בעדינות והבטתי עמוק אל תוך עיניו.
״תודה שנתת לי מתנות כלכך יפות ומדהימות.״ לחשתי והוא נישק את שפתיי, ״המשפחה הכי יפה שיכולתי לבקש..״ הוא לחש ועלה מעליי.
״אני אוהבת אותך בעלי.״ אמרתי בקול שהוא אוהב וכבר הרגשתי את גופו מתקשח מעליי,
״אני אוהב אותך אישתי.״ הוא אמר ונישק את שפתיי נשיקה חמימה, ״את מסכימה?״ הוא שאל בעדינות ונגע בחולצתי,
הורדתי את חולצתו והוא קיבל את האישור שהוא רצה.
תוך כמה דקות היינו עירומים כמו ביום בו נולדנו,
״מוכנה?״ הוא שאל ברכות והנהנתי,
״אלוהים..״ לחשתי כשמרום חדר אליי,
״לא אלוהים, זה רק אני.״

נשכבתי בהתנשפות על החזה של מרום והוא ליטף את שיערי והתנשף יחד איתי, ״אני יכול להגיד לך משהו?״ הוא שאל והלב שלי התחיל לפעום בחוזקה, ״בטח.״ עניתי בשקט ובאתי להתיישב, האחיזה של מרום ריתקה אותי לחזה שלו והבנתי שמרום צריך אותי קרובה מתמיד.
״עברנו כלכך הרבה ביחד, ועוד לא יצא לי להודות לך על כמה דברים..״ הוא אמר בשקט וחייכתי לעצמי, ״על מה יש לך להודות לי מרום?״ שאלתי מבולבלת והוא חייך וליטף את ידי,
״על זה שחזרת לחיים שלי אחרי הטעות שעשיתי ב2015.
על זה שהבאת איתך כלכך הרבה אהבה ואושר, על החיוך שעולה לי על הפנים כל יום מחדש בזכותך.
על המתנות הקטנות והמדהימות שהבאת לי, שי וטלאור..״
הוא אמר בעדינות וליטפתי בשקט את שיערו, הנחתי לו נשיקה קטנה על הלחי והבטתי בעיניים המהפנטות שלו..
״אלה תמיד היינו אנחנו מרום. אתה לא צריך להגיד לי תודה. אני גאה במשפחה שלנו. גאה בעבר שלנו. ועוד יותר גאה בעתיד ובחיים השלמים שאני אעבור רק לצידך.״ עניתי לו בשקט והליטוף שלו בשיערי פסק.
״את לא מבינה יסמין שלי.. אני צריך להגיד תודה על כל רגע בו אני נושם לצידך.״ הוא אמר בחיוך ונישק את שפתיי.