פרק 11:

3K 87 8
                                    

עיניי נפתחו בבהלה ולא הצלחתי לנשום. לצרוח זה הדבר היחידי שהצלחתי לעשות, הדלת נפתחה במהירות ואביאור הדליק את מנורת הלילה שנמצאת בשידה על יד מיטתי וחיבק אותי.
״תרגעי יסמין, הכל בסדר אני פה.״ הבטתי בעיניו ולא הצלחתי לדבר, חיפשתי דרך לנשום.
״לאט לאט, ביחד איתי.״ הוא שאף ונשף לאט לאט ואני נושמת עמוק ונושפת אחריו, תוך כמה דקות פרצתי בדמעות
״אני מתגעגעת אליו כלכך, איך נתתי לו למות אביאור?!״
׳הסיוטים האלה עוד יהרגו אותי.׳
״זה לא באשמתך אהובה שלי. אל תבכי, אני פה. אני איתך עכשיו.״ אביאור לחש כשהבין שאני מדברת על עומר והמשיך לחבק אותי עד שנרגעתי פחות או יותר.
״בואי״ אביאור הרים אותי מהמיטה כמו נסיכה והוביל אותנו לחדרו ״תנסי לישון קצת״ הוא נישק את ראשי והניח אותי במיטתו. ״לילה טוב אהובה שלי״ הוא לחש וחיבק אותי, כבר הרגשתי בטוחה יותר וידעתי שעכשיו אני יוכל להרדם טוב. ״לילה טוב אביאורי, תודה.״

פקחתי את עיניי וראיתי שהשעה כבר 10:00 בבוקר, עברתי למצב ישיבה ומצאתי את עצמי לבד במיטה של אביאור.
התקדמתי אל החדר שלי לעשות את ארגוני הבוקר, נעמדתי מול המראה והזדעזעתי, ראיתי את עיניי נפוחות מדמעות, עורי היה חיוור ועיניי כבויות. צחצחתי את שיניי ושטפתי פנים, נגבתי את עצמי במגבת הקטנה שתלויה ליד המראה ונשמתי עמוק,
שמתי את הכפכפים וירדתי למטה.
לקחתי כוס מים והתיישבתי על הספה בין מרום לרז.
״בוקר טוב נסיכה״ אביאור אמר לי מהספה השניה שעליה הוא שוכב והביט בי בחיוך חמים, ׳הוא מתנהג בשבילי לידם כאילו כלום לא קרה.׳
״בוקר טוב אביאורי״ אמרתי בחיוך קטן ומזויף, שום דבר לא באמת טוב בבוקר הזה.
״את בסדר יפייפיה?״ מרום שאל בשקט והביט אל תוך עיניי, הוא רואה שמשהו לא בסדר בהן ומחפש מה.
״כן, למה שלא אהיה?״ נאנחתי בעייפות והנחתי עליו את ראשי, הוא כבר קלט. אין צורך להמשיך לזייף.
״הבנתי אותך״ מרום לחש והשאיר נשיקה קטנה על ראשי.
״איפה הקרציה הרביעית?״ שאלתי מתכוונת לירין
״בבית ישן״ רז ענה וכמו כולנו המשיך להביט בספוג הצהוב שבמסך.

״ילדים, בואו לאכול״ אימי ביקשה ואביאור ורז כבר טסו אל האי שבמטבח. ׳שמנים.׳
״בואי, אני רוצה שתאכלי משהו״ מרום ביקש ממני ואילץ את שנינו לקום.
התקדמנו אל האי שבמטבח והתיישבתי ליד מרום מביטה בשולחן המלא בבורקסים, ביצים קשות וסלטים, כמו בכל שבת. הבנים התחילו לאכול אבל אני עוד לא ידעתי מה אני רוצה להכניס אל גופי ואם בכלל.
״לפחות סלט״ מרום לחש לאוזני ושם את ידו על הרגל שלי מלטף אותה קלות, הבטתי בעיניו והנהנתי בעדינות.
אם היה עובר עליי לילה טוב אני בטוחה שהייתי מתעצבנת על הקרבה שלנו, אבל אני רוצה אותה עכשיו, אני צריכה אותה.
ויותר מזה, כרגע אני צריכה אותו.
שמתי לי כף של סלט וגם בה לא הצלחתי לגעת, מה קורה לי?!
הוזזתי את הירקות מצד לצד, לא היה לי את הרצון אפילו להכניס אותן לפה.
נאנחתי והרמתי את הצלחת שלי לכיור, זורקת את מה שמילאתי בה אל הפח. מרום ואביאור הביטו בי בכאב והבטתי בהם בחזרה באדישות, ״אני עולה לשים בגד ים.״ אמרתי בשקט ונעלמתי אל המדרגות.
נכנסתי אל החדר ושלפתי מהארון את בגד הים שלי משבצות שחור לבן. (בתמונה) הדלקתי את המסך ושלחתי הודעה לבנות, אני יותר מאשמח אם הן יבואו להצחיק אותי במצבי.

החיילות של יסמין💋💦:
יסמין לוי: רוצות לבוא? אני בבריכה והקרציות פה.

שירו❤️: יש אצלנו אורחים אבל אקפוץ מאוחר יותר..

טלטול❤️: אני לא אתנגד לראות את אחיך בלי חולצה😉

יסמין לוי: חולת נפש זה מה שאת
׳אפילו בסמיילי אני לא מצליחה לצחוק.׳

לבשתי על גופי את בגד הים שלי והתעטפתי במגבת בצבע ורוד בייבי, אני לא אטייל בבית חצי ערומה.
שמתי שוב את כפכפיי ולקחתי את נרתיק משקפי השמש של קרולינה מהתיק הצבאי שלי שלא הסכמתי לפרוק ביום חמישי.
הנחתי את המשקפיים על ראשי וירדתי למטה, ״תבואו אחרכך״ אמרתי לבנים שאכלו במטבח ויצאתי אל הגינה, הורדתי את המגבת הורודה שעטפה אותי ונשכבתי במיטה הקבועה שלי בזמן שאני מורידה את משקפי השמש העגולות אל עיניי.
״בוקר טוב לדוגמנית״ טל הופיעה מעל המיטה עליה אני שוכבת והבהילה אותי. ״בוקר טוב לסוטה״ אמרתי בחיוך נחמד רמיזה על זה שהיא מתה כבר שאחי יסיים לאכול ויתפשט.
״הבאתי לך שמן שיזוף, ביום שהתארגנו אצלך ראיתי שנגמר לך״ אמרה והוציאה מתיקה את השמן, היא הושיטה את ידה המחזיקה בו לכיווני ושלחתי לה נשיקה
״אין כמוך.״

״קטנה זה בסדר שאני אשים שירים?״ אביאור הופיע מולי בלי חולצה ועם בגד ים כתום זוהר, הבטתי בטל שעוד שניה נמסה וגיכחתי ״בטח, רק לא להפציץ לי את הראש, אני לא מרגישה טוב״ רמזתי על הלילה שעבר ועל כאבי הראש שלא עזבו אותי לרגע. הוא נישק את ראשי קרץ לטל והתקדם לחברים שלו שישבו מולנו בבגדי ים בכיסאות והשולחן שיש לנו בגינה.
״זהו, אני מאוהבת. והחבר החמוד שלך גם לא רע בכלל, הוא אפילו נראה אשש פלוס״ טל הביטה במקום וגרמה לי לצחוק
״הוא נראה נדיר פלוס אלוהי, אל תהיי מנומסת בגלל שהוא אקס שלי״ צחקתי והבטתי בו גם.
העברתי את מבטי אל הבריכה שמשמאלנו ובחנתי את המים שהרוח גרמה להם לזוז מצד לצד.
״מסכימה לי להציע לך נוף יותר יפה?״ טל שאלה והבטתי בה מבולבלת ״היפיוף שלך בא לפה.״

לאחר כמה שניות מרום באמת עמד מולי חושף את כל הקוביות והשרירים שלו כשבגד ים צהוב זוהר זה הדבר היחידי שמכסה את גופו.
׳צדקת טל, הנוף הזה באמת יותר יפה.׳
הבטתי במרום שהתיישב על מיטתי והניח את ידיו על הרגליים שלו בזמן שהוא עסוק בלבחון את פניי, ואני בנתיים עברתי למצב ישיבה גם ושיחקתי בשיערו. ׳התגעגעתי.׳
״אני יכול לגנוב אותך לרגע?״ מרום שאל בעדינות והנהנתי, הוא קם והושיט את ידו לכיווני, אחזתי בה והתחלנו ללכת.
הסתובבתי לשניה אל טל שעושה סימן של ׳יש׳ עם היד שלה ומחייכת כשהיא מתקדמת אל הבנים. ׳כבר אמרתי חולת נפש.׳
התיישבנו על שפת הבריכה כשרגלנו בתוך המים.
מרום הניח את ידו על ידי וחייך חיוך חמים שמראה על כך שהכל בסדר, שהוא פה איתי.

״אני רק זוכרת שחלמתי על עומר, החייל שלי ש..שמת, ופתאום מצאתי את עצמי בחיבוק של אביאור.״ מרום הרים את משקפיי על ראשי והביט בעיניי.
״זה בסדר. אני יודע זה כואב, אבל זה רק חלום.״ הוא הזיז את קצוות השיער שעפו על פניי אל מאחורי אוזניי והביט עמוק אל תוך עיניי, והפעם יותר מתמיד, גרם לי ללכת לאיבוד.

יסמין.Where stories live. Discover now