יסמין.

פרק 29:

שמתי את המשקפיים על עיניי האפורות והתקדמנו אל הפרגולה כשאנחנו צוחקים וכל המפקדים מביטים בי בקנאה, סליחה באמת שהוא אוהב אותי יותר מהשאר.
התקדמנו לפרגולה בחיוך וראיתי את אביאל בפרגולה עם ראשו קבור בין ידיו.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי את אביאל והנחתי את ידי על כתפו, הוא סובב את מבטו אליי בזעזוע וראיתי שהוא מדבר בטלפון.
״הוא עשה לך משהו?!״ הביט ברצפה מפוחד והתיישבתי מולו בישיבת צפרדע ״אני אטפל בזה אמא.״ הוא ניתק את השיחה והביט בעיניי. ׳אבא שלו שוב היה בבית.׳
״רועי אני ואביאל יכולים לצאת לכמה שעות?״ שאלתי בנימוס אבל מבפנים כולי לחוצה והוא הנהן ונעלם.
״לא יסמי..״ אביאל פנה אליי בכעס, כמו שאני מכירה אותו הוא לא רוצה שאטרח בשבילו. ״תשתוק כבר.״ קטעתי אותו ומשכתי את ידו לשער הראשי.
נכנסנו לג׳יפ ודפקתי גז במהירות, מרוב לחץ תוך שעה וחצי הגעתי לעיר.

חניתי את הג׳יפ ובזריזות אני ואביאל יצאנו מהרכב.
שמנו את הנשק עלינו, הרמתי את משקפיי השמש שלי על שיערי הפזור והוא נכנס מהר לבית כשאני בעקבותיו. כל הבית הפוך ואימו יושבת ברצפת המטבח מבועתת.
״הכל בסדר, אני פה אמא.״ היא חיבקה אותו ובכתה בשקט,
לא התקדמתי אליהם, זה עניין אישי מדי. בנתיים התחלתי לסדר את הביתה ואחרי רבע שעה סיימתי.
״בואי אליי.״ הבטתי באימו ברכות והרמתי אותה, היא חיבקה אותי והתקדמנו לחדר שלה.
״תארזי תיק לשבוע בבקשה, תהיי אצלי בנתיים.״ היא הביטה בי בהלם ויצאתי החוצה מהבית.

מחייגת ל-מאור עיניי:
״מאמו שלי.. מה נשמע? איך את מרגישה?״ אמרתי בדאגה, מרוב שאני עסוקה בצבא אני לא מתקשרת אליה.
״ברוך ה׳ ילדה שלי, מה איתך?״ שאלה בחמימות ונאנחתי
״אני צריכה טובה כבדה אמא. אבא של אביאל שבר להם את כל הבית והשאיר את אמא של אביאל מבועתת על הרצפה, אני לא רוצה שיקרה לה משהו. אני צריכה שהיא תהיה אצלנו עד שאני ואביאל נחזור מהבסיס שזה עוד שבוע.״ נשמתי עמוק ונשענתי על הג׳יפ שלי ״בטח משוגעת, היא חברה שלי איזו שאלה, שתבוא לפה מהר.״ אמא אמרה לי בדאגה וגרמה לי לחייך ״אין עליך מלכה שלי.״ אמרתי לה בחמימות ״הכל בשבילך ילדה שלי״ אמרה וניתקה את השיחה.

״אביאל, נשים את אמא שלך אצלי עד שנחזור בשבת.״ אביאל הביט בי מופתע ״צא מההלם ותיקח ממנה את התיק ימפגר.״ אמרתי לו בחיוך והוא חייך אליי מתרגש.
״תודה רבה לך יסמין.״ אימו חיבקה אותי בחום ואהבה ״את ואמא שלי חברות, היא תהרוג אותו אם הוא רק יעז לעשות לך משהו אז נראה לך שהיא לא תפתח את הבית שלה בשבילך?״ שאלתי בחיוך ושלושתינו צחקנו.
תוך חצי שעה כבר הגענו אליי הביתה, חניתי את הג׳יפ ויצאנו, אני ואביאל סידרנו את הנשק על גופינו והוא לקח לה את התיק.
פתחתי את הדלת וכמובן שאני לא מופתעת לראות את הרביעייה על הספה בסלון ואת אימי במטבח מבשלת,
״מישהו מוכן להתייחס אליי?!״ שאלתי בחיוך והם הביטו בי בהלם, ״אני מת זהו אני בגן עדן!״ אביאור רץ אליי והרים אותי באוויר וחיבק אותי.
״דיי מפגר״ אמרתי וחיבקתי אותו ״אני אעזור לך.״ הוא פנה אל אביאל ולקח ממנו את התיק ולאחר מכן הושיט את ידו אל אימו של אביאל, היא אחזה בו בחיוך והם התקדמו אל המטבח לאימי.
״ילדה יפה איך את מרגישה?״ רז שאל כשהוא וירין חיבקו אותי ורז הביט בי בחיוך חמים ואוהב ״אני בסדר.״ עניתי בחיוך בחזרה. ״בוא בוא מה אתה עומד כמו עציץ?״ רז אמר לאביאל והם משכו אותו איתם לסלון.

״לי לא מגיע שלום?״ מרום התקדם אליי וקפצתי עליו בחיבוק כשהוא מרים אותי באוויר כדי שאהיה בגובה שלו,
״התגעגעתי אלייך.״ הוא לחש לי ועידקתי את החיבוק.
״חברה שלך התקשרה לאיים עליי שאתרחק ממך.״ אמרתי לו בחיוך והוא הוריד אותי והביט בי מבולבל,
״נו הבלונדה שנמרחה עלייך שהיית אצלי בבסיס.״ אמרתי לו והוא הבין ״מה היא רוצה המפגרת הזאת.״ הוא שאל והביט בי בבלבול. ״אני מניחה שאותך?״ שאלתי בחיוך והוא דפק את ידו במצח מעיד על הטמטום שלי.
״אל תדאג אני מטפל בה.״ אביאל חייך וגרם לי ולמרום לצחוק, ורק כשאביאל דיבר קלטנו שכולם מסתכלים עלינו בהלם.
״מה..״ אני ומרום שאלנו ביחד, ״לא הבנתי.״ אביאור ורז אמרו ביחד והביטו בנו בבלבול שמח ומלא תקווה.
״שניה רגע מרום, היית אצלה בבסיס?״ אימי שאלה מבולבלת וניסתה לוודא שהיא קלטה נכון, שומעים את השמחה על הקול שלהם ואני ומרום צחקנו.
״חזרתם?!״ ירין החסר טאקט כרגיל שאל את מה שכולם לא שואלים בקול ואימי ואביאור הביטו בנו בציפייה.
״אולי כדאי שתראי להם..״ מרום אמר לי והביט בי במבט של ׳תזרמי.׳

״אמא..״ אמרתי לה בשקט והרמתי את היד מול עיניה מראה לה את הטבעת, ״לא נכון, אלוהים! המשיח הגיע! אני לא מאמינה, הבת שלי קיבלה שכל!״ אמא שלי צעקה ורצה לחבק אותנו ואביאור ירין ורז קפצו על מרום. ״לא באמת גנובים, זו בסך הכל מתנה.״ מרום אמר להם ונקרענו מצחוק,
״ילד כלב זה מה שאתה!״ אימי הזעיפה את פניה והרביצה למרום עם מגבת המטבח הקטנה ואביאור ירין ורז שמו לו כאפות מה שגרם לי לאביאל ולאימו לצחוק.
״תאשימי את הבת שלך היא עוד לא קיבלה שכל!״ אמר והסתכל עליי בחיוך מנצח כשהוא מדגיש את דבריי אימי.
״אני מצטערת אבל את תצטרכי להתמודד איתם שבוע.״ אמרתי לאימו של אביאל והיא צחקה והנהנה.
״אל תדאגי יהיה לה כיף.״ אביאור שם עליה יד וקרץ לה.
״הלו, אני מזכיר לך שזו אמא שלי.״ אביאל אמר לו באזהרה מזויפת ״אל תדאג אני מטפל בה.״ אביאור אמר בחיוך,
״בדיוק מזה אני מפחד.״ אביאל אמר וגיכחתי ״שומר לך עליה.״ אביאור שלח לאביאל נשיקה והצחיק את כולנו.

״אנחנו צריכים לזוז.״ אמרתי וחיבקתי את אימא שלי ואז את רז ירין ואביאור ואביאל חיבק את אמא שלו.
״את הטוב ביותר משאירים לסוף.״ מרום אמר מחוייך והתקדם אליי, קפצתי עליו בחיבוק והוא הרים אותי באוויר כדי שאהיה בגובה שלו, שוב.
״תשמרי לי עלייך.״ הוא לחש והוריד אותי חזרה אל הקרקע, ״עדיין כלכך יפה..״ הוא הביט עמוק אל תוך עיניי וליטף את הלחי שלי.
״אויש תחזרו כבר וזהו!״ אימי נאנחה בכעס מזויף והרביצה לי עם המגבת הקטנה ולאחר מכן הלכה למטבח גורמת לכולם לצחוק ואני ומרום חייכנו.
הוא הניח נשיקה על ראשי וליטף את שיערי בפעם האחרונה. ״יאללה נסיכה היינו.״ אמרתי ושמתי את משקפיי השמש על עיניי, ״תדברי איתנו כשתגיעו!״ אימי צעקה במהירות לפני שאצא ״בסדר אמא״ צעקתי וחייכתי סוגרת את הדלת.
נכנסנו לג׳יפ ושמתי את משקפיי השמש שלי על עיניי, שמה את השיר ׳עושה עם העיניים׳ של אייל גולן