יסמין.

פרק 72:

״אני אוהב אותך יסמין כהן.״ מרום נאנח והרגשתי את הנוזל החמים נשפך מתוכו אל איברי.
סיימנו להתקלח והוא כרך סביב גופו מגבת, והושיט לי גם בזמן שהוא מכסה את עיניו.
״מרום..״ קראתי לו כשסיימתי לעטוף אותה סביבי,
״מה יפייפיה שלי?״ הוא שאל ואחז במותניי מצמיד אותי אליו, ״כל דבר איתך אוטומטית הופך לטוב יותר.״ אמרתי בשקט וחיבקתי אותו חזק, ״תודה שנלחמת עלינו, לקח לי זמן לקבל שכל.״ אמרתי והוא עידק את החיבוק,
״אני שמח שלא וויתרת.״ הוא אמר ונישק את שפתיי.
״עכשיו בואי, יש לך בסיס להגיע אליו.״ הוא אמר ועשה לי פרצוף עצוב, ״תבוא לבקר?״ שאלתי בחיוך והוא הנהן כמו ילד קטן, צחקתי והתקדמתי אל הארון שלי.
שלפתי הלבשה תחתונה לבנה ולבשתי אותה, הסרתי את המגבת מגופי וכבר יכלתי להרגיש את מבטו של מרום בוחן אותי.
מרחתי את קרם הגוף שלי על גופי ולאחר מכן לבשתי את מכנס המדים וגופיה לבנה, לאחר מכן לבשתי את חולצת המדים וסידרתי את הגופיה והחולצה בתוך המכנס.
הנחתי את הכומתה על כתפי השמאלי ונעלתי את נעלי הצבא ולאחר מכן התיישבתי בשידת האיפור שלי, לקחתי בידי את השרשרת שלי והזזתי את שיערי,
״לסגור לך?״ מרום שאל וסגר בלי שאענה לו, ענדתי את הטבעות היפות שלי והשפרצתי מעט בושם על צווארי. סדרתי את הנשק על גופי והנחתי את הדסקית על צווארי.

״שלא תעזי להרים את זה.״ מרום אמר כועס קוטע אותי מלהרים את התיק הגדול, ״בבקשה ממך יסמין, אני יודע כמה שאת שונאת לבקש עזרה, אבל תעשי את זה בשביל לשמור על הילד שלך.״ הוא אמר ומבט מתחנן עלה על פניו,
״תשמרי על הילד שלנו..״ הוא הוסיף והרים את סנטרי עם ידו ולאחר מכן נישק את שפתיי, ״אני מצטערת.״ אמרתי בשקט והוא נישק את ראשי.
״אל תצטערי יפה שלי.״ הוא אמר בחיוך חמים והרים את התיק, ״את רוצה לעבור בחדרים שלהם?״ הוא שאל כשירדנו במדרגות והנחתי את משקפיי השמש שלי על ראשי.
״אני מעדיפה שלא, כואב לי הגב ואני מותשת.״ אמרתי בשקט בזמן שנעלתי את הבית.
התקדמנו אל הג׳יפ ומרום הניח את התיק בבגאז׳ ואני את הנשק במושב שליד הנהג.
״אולי אני אקפיץ אותך הביתה? אל תלך ברגל.״ אמרתי והוא היסס, ״כנס כנס לאוטו, לא באמת שאלתי.״ אמרתי והוא צחק.
״אוקי אבל תביאי, אני אנהג עד לתום. תנוחי קצת יפה שלי.״ הוא אמר ונישק את ראשי.
נכנסנו אל האוטו ונשענתי עם ראשי על החלון בזמן שמרום שילב את ידינו והתחיל לנסוע בהוראות הוייז לכיוון הבית של תום. עשיתי לו צלצול ניתוק ואחרי דקה הוא יצא החוצה,
״בוקר טוב.״ תום אמר לנו כשסיים לסדר את דבריו בבגאז׳, ״בוקר טוב נסיכה.״ עניתי לתום בחיוך, ״בוקר טוב כפרה, אל תתן לה לנהוג, אני רוצה שהיא תנוח.״ מרום ענה כשהוא יצא מהאוטו והתיישב מאחור.
״ברור, אני גם לא אתן לה להרים דברים כבדים.״ תום אמר בזמן שהתיישב במושב הנהג ומרום חייך.
״אתם זוכרים שאני פה כן? תזהרו אני עוד שניה מעיפה אתכם החוצה, אני מילא לא אוהבת את העניין שמישהו שהוא לא אני נוהג על הג׳יפ שלי.״ אמרתי בכעס מזויף והם צחקו.
״אני אוסף את אביאל ואז נוריד אותך סבבה?״ תום שאל והתחיל לנסוע, ״אתה הנהג אתה מחליט.״ מרום אמר ואני הושטתי את ידי אל מאחורי הכיסא שלי למרום ששילב את ידינו.

״בוקר טוב״ אביאל אמר לנו כשנכנס לאוטו והתחלנו לנסוע בזמן שהוא נתן למרום חיבוק גברי, ״בוקר טוב.״ מרום ענה לו, ״בוקר טוב נסיכה.״ עניתי ומרום ותום צחקו,
״תמליטי ותשתקי.״ הוא אמר לי גורם לתום ומרום לצחוק, ״אביאל תזהר לפני שאני נותנת לך ללכת לבסיס ברגל.״ אמרתי עוקצת אותו ומרום צחק בזמן שתום חימם,
״זיינה אותך גבר.״ תום אמר וקיבל ממני כאפה קטנה בראש.
״הגענו אחי.״ תום אמר למרום ושנינו יצאנו מהרכב ונעמדנו מאחורי הבגאז׳.
״אני כבר מתגעגע אלייך..״ הוא אמר וחיבק אותי,
״אהוב שלי.״ אמרתי בשקט ועידקתי את החיבוק.
״אני אקבע תור לרופאה השבוע, הלכתי רק בשלושה חודשים שלא דיברנו״ אמרתי והתנתקנו מהחיבוק, ״תודיעי לי אני אבוא איתך.״ הוא ענה וחייכתי,
״אני אוהבת אותך מרום.״ אמרתי בשקט ופתאום הכתה בי העובדה ׳אני חוזרת לבסיס ומרום נשאר כאן..׳
״אתה אוהב אותי בחזרה?״ שאלתי בעדינות והוא הוזיז את קצוות השיער שעפו על פניי אל מאחורי אוזניי,
״איך אפשר לא לאהוב מישהי כלכך יפה?״ הוא אמר בשקט ונישק את שפתיי,
״אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה.״ הוא נישק את שפתיי ולאחר מכן נישק את בטני מעל המדים,
״אל תעשה בעיות בסדר קטן? אני אוהב אותך.״ הוא אמר ונישק את הבטן שלי בפעם האחרונה גורם לכל הפרפרים לעוף.

״הכל בסדר?״ אביאל שאל בדאגה, ״כן כואב לי קצת הגב.״
עניתי ולקחתי מעט את המשענת אחורה בזמן שאני מלטפת את הבטן שלי, ״נעצור בתחנת דלק?״ תום שאל כמה דקות לפני שהגענו אליה, ״בטח, אני מתה לקפה.״ אמרתי ותום פנה אל תחנת הדלק,
״קח תוםתום.״ אמרתי והושטתי לו את הנשק, ״תודה.״ הוא ענה ויצאנו מהג׳יפ.
סדרנו על הגוף את הנשק והתקדמנו אל החנות,
״אתם רוצים קפה וקוראסון?״ שאלתי כשנכנסנו אל החנות,
״כן ולא.״ שניהם ענו ביחד וצחקתי.
״היי בוקר טוב, אני רוצה בבקשה שלוש קפה שחור וקוראסון אחד.״ ביקשתי בחיוך מנומס והמוכר חייך והנהן,
״את הקוראסון לחמם?״ שאל והביט עמוק אל תוך עיניי,
״כן אבל לא הרבה.״ אמרתי והוא הנהן בחיוך.
״זה 50₪״ המוכר אמר בחיוך והכנסתי את ידי לכיס כדי להוציא את הכסף, הושטתי לו את השטר ואביאל קטע אותי,
״בבקשה אח שלי.״ הוא הניח שטר של 50 על הדלפק וקיבל ממני מבט כועס.
״אני יכול לשאול אותך משהו?״ המוכר הביט בי בחיוך קטן והנהנתי, ״את פנויה?״ הוא שאל והביט בי במבט סקרן,
״מצטערת, אני תפוסה.״ אמרתי בחיוך קטן ומנומס וליטפתי את בטני בלי שהמוכר ישים לב.
״לא רק תפוסה היא גם בהריון.״ תום אמר ונעמד לצידי בחיוך, בזמן שדפקתי את ידי במצחי, ״בלי עין הרע.״ לחשתי ושיחקתי עם הטבעת שלי, ״אוי מצטער, לא שמתי לב. בעזרת ה׳ יהיה לך הריון קל.״ הוא אמר והושיט לעברי את הקוראסון,
״תודה רבה.״ עניתי בחיוך, ״בבקשה.״ הוא הושיט לכיווננו את כוסות הקפה ואביאל לקח את שלי ושם בה סוכר.