יסמין.

פרק 71:

אחרי כל היום הזה שעברנו ביחד אני מודה שהתגעגעתי לגיל 16 כלכך, ועוד יותר התגעגעתי למרום ויסמין שהיינו.
כל היום עשינו דברים שהיינו עושים לפני ארבע שנים.
כמו מלחמת כריות, מחבואים בבית, מכות בצחוק, אהבה, ובעיקר לחייך.

״נזוז מאמי?״ שאלתי אותו בזמן שהרמתי את ראשי מברכיו גורמת לו להפסיק לשחק בשיערי. ״כן יפייפיה.״ הוא ענה והניח נשיקה קטנה בראשי,
״אבל עוד כמה דקות.״ הוא הוסיף וקם, ״לאן?״ שאלתי ובחנתי את פניו, ״הבאתי לך גם משהו..״ הוא אמר והביט עמוק אל תוך עיניי. ״אוקי..״ אמרתי והוא חייך, ״אני אלך להביא את זה.״ הוא אמר והנהנתי בעדינות,
״בהתחלה חשבתי לקנות את זה מתוך אמונה תפלה לשמור עלייך אבל עכשיו כשסיפרת לי שיש לנו ילד ביחד.. אני מבין שלא סתם קניתי דווקא אותה, אחרכך תגידי לי שאין דבר כזה גורל.״ הוא אמר בחיוך והתקדם אליי עם שקית לבנה.
״כבר החלטת שזה בן?״ שאלתי והבטתי בו מחוייכת,
״אני יודע מה אני אומר, תעצמי עיניים.״ הוא אמר והתיישב לידי, שומעת אותו מוציא משהו מהשקית.
״אני זוכר שלפני ארבע שנים רצית לבנות לך סט אבל אף פעם לא התמדת בזה, נזכרתי בזה והחלטתי כל פעם לתת לך אחת עד שיהיה לך את הסט שרצית בגיל 16.״ הוא אמר וניסיתי להזכר סט של מה כלכך רציתי לפני ארבע שנים.
״מוכנה?״ הוא שאל והנהנתי בחיוך, ״אוקי.. את יכולה.״ הוא אמר בשקט וכשפקחתי את עיניי ראיתי קופסה מרובעת וקטנה בידו, ״תפתחי.״ הוא אמר ונשך את שפתיו,

פתחתי את הקופסה וראיתי טבעת חמסה קטנה ועדינה מלאה ביהלומים קטנים בתוכה (בתמונה.)
״היא כלכך יפה בייבי..״ לחשתי כשהדמעות חנקו את קולי וחיבקתי אותו חזק,
״אני שמח שאת אוהבת יפייפה שלי.״ הוא אמר כשהתנתקנו.
״אני אוהב אותך יסמין, אין לך מושג בכלל איך את גורמת לי להרגיש.. הייתי כלכך אפס שעזבתי אותך לפני ארבע שנים, ועשיתי את זה רק בגלל שפחדתי מהעובדה שגרמת לי להרגיש משהו שבחיים לא הרגשתי, וזה מה שאת עושה גם היום. כשאני מביט בניצוץ שבעיניים שלך, וכשאני רואה את החיוך הממכר הזה שלך, אני לא מסוגל לעמוד מולך.
את גורמת לי להתאהב בך כל יום יותר ויותר יסמין, אני כבר לא יודע מה לעשות איתך, את גורמת לי ללכת לאיבוד ואיכשהו שוב תמיד להגיע אלייך. אני אוהב אותך יסמין, תמיד אהבתי.. ואני אפסיק ברגע שהשמש לא תזרח יותר..״ הוא אמר וניגב את הדמעות שכבר מזמן בגדו בעיניי וזלגו על לחיי,
״את מסכימה לי?״ הוא שאל ולקח את ידי, ״כן.״ עניתי בחיוך,
״אלוהים נתן לי אותך שוב במתנה. ועל זה שאני נלחמתי, ואת לא ויתרת.. הוא נתן לנו עוד מתנה.״ הוא אמר לי ודמעות חנקו מעט את גרונו, הוא שם לי את הטבעת על האצבע,
״את זו אני שומר לטבעת אירוסין.״ הוא אמר לי והצביע על הקמיצה שלי גורם לי לצחוק, ״תודה רבה..״ אמרתי וחיבקתי אותו חזק, ״אל תבכי יפייפיה שלי, זה שובר לי את הלב.״ הוא אמר וניגב את דמעותיי כשהתנתקנו.