יסמין.

אפילוג:

״אני אוהב אתכם..״ טלאור אמר בשקט ואני שי ומרום עידקנו את החיבוק שלנו בו.
״תשמור על עצמך טלאורי.״ מרום חיבק את טלאור ונישק את ראשו, ״אני מבטיח.״ טלאור ענה והביט בי בחיוך קטן.
״אל תפחדי מלכה שלי..״ טלאורי אמר לי וניגב את דמעותיי, ״תשמור לי עלייך ילד שלי.״ קולי היה סחוט מדמעות וחיבקתי אותו חזק, ״לך לשי, היא צריכה אותך.״ לחשתי לו והוא התנתק מהחיבוק.
הוא נישק לראשי והלך אל שי, ״אל תבכי נסיכה יפה שלי, אל תבכי.״ טלאור אמר לשיו וניגב את דמעותיה.
״אני מפחדת טלאורי..״ היא אמרה בשקט והוא אחז בפניה,
״אין לך ממה נסיכה שלי, אין לך ממה. אני מבטיח לך אני חוזר והכל יהיה בסדר. אני אדבר איתך הרבה אני מבטיח לך, אני אוהב אותך שיו שלי..״ הוא אמר לה והיא המשיכה לבכות, ׳נסיכה קטנה שלי..׳
״אני צריך שתבטיחי לי משהו..״ הוא אמר לה בשקט והתכוון שאני ומרום לא נשמע, אבל זה לא עבד.
״כל דבר.״ שיו ענתה ומשכה באפה,
״תהיי ילדה טובה ותשמרי לי עלייך, אני צריך אותך. הם צריכים אותך. אל תעשי בעיות שיו, אני יודע שזה קשה ולפעמים את יוצאת מדעתך ולא יודעת איך לאכול את הדברים, אני יודע שקשה שלך אהובה שלי, אבל אני מאמין בך. אני אוהב אותך ואני תמיד פה בשבילך. את מלכה שיו שלי, ואני מבטיח לך שהכל יהיה בסדר, אני לא הולך אני פה.״ הוא אמר לה ודמעותיה התגברו מרגע לרגע.
״בואו לפה..״ טלאור אמר ומשך את כולנו לחיבוק סוחף ואוהב.
״טלאור כהן.״ קראו בשמו, זה הזמן שלו ללכת..
מי היה מאמין שהגבר הקטן שלי מתגייס היום לקרבי.
״אני מפחדת טלאורי..״ אמרתי בשקט והוא חייך,
״אל תפחדי מלכה שלי. אני לא מפחד כדי שאת לא תפחדי.״ הוא אמר לי וניגב את דמעותיי, הבנתי למה הוא מתכוון,
עם כל הפיגועים והמלחמות שיש היום, פחד אלוהים להסתובב ברחובות. פחד אלוהים לחיות.
התנתקנו מהחיבוק וליטפתי את פניו,
״טלאורי שלי. אני יכולה להגיד לך שקרבי זה לגמור את כל הכוחות שיש לך ולהגיד תודה על כל כאפה שאתה מקבל.
זה להגיע הביתה גמור מעייפות ולהרדם עם המדים והתיק על הספה. אבל אני מאמינה בך, אני יודעת שלמרות כל הקושי אתה תעבור את זה. אתה תנצח את הכל, רק כי זה אתה.
אלוף שלי אני גאה בך, ואני יודעת שאתה יכול. אני אוהבת אותך נסיך קטן שלי, אני מאמינה בך. לא להתייאש.״ אמרתי לו בשקט וניגבתי את הדמעה הקטנה שזלגה על פניו.

״אני יודע מלכה שלי, שאת מפחדת מאמו שלי. אבל אני אחזור. תזכרי אמא יפה שלי, אני לא מפחד כדי שאת לא תפחדי.״ הוא אמר לי בעדינות והרים את התיק על הגב, הוא ניגב את דמעותיי בפעם האחרונה ומרום נישק את ראשו, טלאור התקדם וחייך לנו מרחוק, ״אני אוהב אתכם.״ הוא סימן לנו עם השפתיים ושלח להו נשיקה לפני שהוא עלה אל האוטובוס.
״איזה ילד זה..״ אמרתי בחיוך ומרום שם את ידיו סביבי ומסביב שי, התקדמנו אל האוטו ושי נכנסה אל המושב האחורי,
״מרום..״ אמרתי לו בפחד והוא הרים את ראשי בעדינות, הבטתי בעיניו היפות ושוב התאהבתי בו מחדש, כמו בכל יום.
הוא נישק את שפתיי וחייך את החיוך היפה הזה שלו שמשכיח את כל הצרות. ״אני אוהב אותך.״ הוא לחש לי בשקט ונכנסתי בין זרועותיו נותנת לעצמי להרגיש בבית בין ידיו,
״הוא יהיה בסדר יס שלי, זה הילד שלנו.״

אז זהו.. זה הסוף.
לעונה הבאה יקראו ׳טלאור.׳