אהבה שבורה

פרק 19

-בל-

עברו פחות או יותר שבועיים מאז מה שקרה במחסן ומאז אני ומתאו יצאנו כבר לכמה דייטים, אבל לאחרונה הוא נהיה עסוק הרבה יותר במאפיה.
הרוסים נהיו שקטים הרבה יותר לאחר כמה פעולות אבל היפנים רק הגבירו את הכוח.
עדיין חושדים שיש בוגד בין החיילים אבל הם לא ממש יודעים מה לעשות כדי לגלות את זה.
שירה ואני כבר פחות או יותר גרות אצלם באחוזה, זה הבית השני שלנו.
עדיין לא דיברנו לגבי העניין עם קרלו אבל אני פשוט מתעלמת מזה עד שהיא תחליט להגיד את האמת כי אין לי יותר מידי מה לעשות עם זה.
מתאו הספיק לארגן לי חדר באחוזה שיהיה כבר המשרד שלי אז הבאתי את אחד המחשבים שלי לפה וככה אני יכולה לעשות כל מה שאני צריכה בלי ללכת חזרה לבית.

''שירה!!!'' אני צועקת לה והולכת לחדר שכבר הפך להיות שלה באחוזה.
אני נכנסת לחדר ורואה אותה יושבת מול הטלוויזיה כשהיא בוכה.
כן כמו שחשבתי
''אז גם את במחזור?'' אני שואלת אותה
''כןןן'' היא אומרת תוך כדי שהיא ממשיכה להתבכיין על משהו
''מה קרה?''
''אני לא מוצאת את השלט לטלוויזיה ואין לי כוח לקום מהמיטה.'' היא אומרת ויורדת לה עוד דמעה
ביום רגיל הייתי מתפקעת מצחוק אבל ההבדל ביני לבין שירה במחזור, זה שהיא בוכה מכל דבר ואני יכולה להרוג מישהו שנושם בקצב לא סדיר במרחק 3 קילומטרים ממני.
אני מביאה לה את השלט ויוצאת מהחדר כדי לקחת את המפתחות שלי וללכת לסופר.

חזרתי מהסופר עם שלוש שקיות של שוקולד בסוגים שונים ושירה כבר בסלון בוכה מסרט.
''תגידי מי פגע בה?'' קרלו שואל כשאני מניחה את השקיות על השולחן ומתחילה לסדר אותו באחד הארונות
''מחזור קרלי.''
''מה אני אמור לעשות אם זה?'' הוא שואל כשאני מביאה לו את השוקולד האהוב על שירה וצועקת לה מהמטבח
''שירה! קרלו הביא לך את השוקולד האהוב עלייך!''
הוא מסתובב והולך אליה ועכשיו פתאום אין לה דמעות יותר והיא ממשיכה לראות את הסרט.
''למה כל כך הרבה שוקולד?'' מתאו שואל כשהוא חוזר מאחוזה יחד עם מיקלה ושניהם מחוסים בדם כמו כמעט כל יום בשבועיים האחרונים.
''אוקיי לכל הבנים של הבית תקשיבו עכשיו'' אני מתחילה להגיד בקול רם כדי שגם קרלו ומיקלה ישמעו.
תמיד במחזור הסף עצבים שלי נמוך, מספיק ששניהם שאלו אותי את אותה שאלה ואני ארצה לגלח את הראש שלהם בלילה ''כל תחילת חודש למשך 5 - 7 ימים לי ולשירה יש מחזור. זה אומר ששירה תבכה מכל דבר ואני אתעצבן על כל דבר. רציתם לחיות עם בנות בבית? קיבלתם. תתרגלו.'' אני אומרת ומסתובבת חזרה למטבח בנשיפה עצבנית.
אין לי באמת מושג למה אני עצבנית. פשוט עצבנית.
מיקלה ממלמל באיטלקית ''אין לי כוח לזה.'' ומתחיל לעלות אבל
''מיקלה!'' הוא מסתובב אליי ''אם אין לך כוח לזה אתה מוזמן לכלוא את עצמך בחדר ולצאת רק בעוד שבוע.'' אני אומרת לו באיטלקית ומסתובבת חזרה למטבח כדי להמשיך לסדר את השוקולד ואז גם לקחת לי את אחד החטיפים.
אני הולכת לסלון כדי לראות עם קרלו ושירה את הסרט, קרלו מקרב את היד שלו כדי לקחת שוקולד מהשקית של שירה אבל אני דופקת לו מכה מאחורי הראש.
''אח!'' הוא אומר ומשפשף קצת את האזור ''למה זה היה טוב?''
''אל תיגע.'' אני אומרת והולכת להתיישב ליד שירה
אחרי כמה דקות מתאו מצטרף אלינו לסרט וגם מיקלה.
אני מקבלת צלצול בטלפון וישר מחייכת כשאני רואה את השם של סבתא שלי, אני לוקחת את הטלפון ויוצאת לאזור של הבריכה בחוץ.
''היי סבתא'' אני עונה לה ומסדרת את המצלמה כדי שתוכל לראות אותי יותר טוב ''מה קורה?''
''בסדר, פה הכל בסדר. רציתי לשאול מתי את מתכננת להגיע והאם זה גם עם החבר שלך?''
''אני אצטרך לשאול אותו לגבי זה, התחלתי לבדוק כרטיסי טיסה אבל בינתיים לא מצאתי משהו מתאים. עוד כמה ימים אני אבדוק...'' אני באה להשלים את המשפט אבל מתאו קוטע אותי
''אנחנו נבוא עוד חודשיים. יש לי מטוס פרטי.'' הוא אומר בעברית.
''סליחה? ומה אם יש לי משהו לעשות?'' אני שואלת בספרדית כי הבנתי שזאת השפה שרק אני והוא מבינים
''יש לך?''  הוא שואל בהתגרות, יודע שאין לי כלום.
''אולי.'' אני אומרת בחיוך וממשיכה לדבר עם סבתא שלי.
''איפה את עכשיו בלי? זה לא נראה כמו הבית שלך ושל שירה.''
''אני עכשיו בבית של מתאו והאחים שלו.''
''איזה יופי.'' סבתא שלי מתחילה להגיד אבל אז אני שומעת צעקה ''רק שנייה בלי.'' סבתא שלי אומרת והולכת רגע מחוץ למצלמה
''מה קורה פה?'' קרלו שואל כשהוא יוצא החוצה יחד עם שירה ומיקלה.
בדיוק בזמן הזה סבתא שלי חוזרת למצלמה עם דילן על הכתף שלה ישן.
''סבתא'' אני מתחילה להגיד באנגלית כדי שכולם יבינו עכשיו ''תכירי, זה מיקלה האח הקטן של מתאו והוא יותר גדול מקרלו שהוא האח הכי קטן.'' אני אומרת ומסובבת אליהם את המצלמה ואז מרחיקה אותה כדי שתוכל לראות את כולנו ליד אחד השולחנות.
''ואת שירה את כבר מכירה. בנים זאת סבתא שלי אודט.'' אני אומרת והם מתחילים שיחת חולין קטנה בינהם.
אחרי כמה דקות אני שומעת ריצות קטנות מגיעות ואז אלה מגיעה עם קאי על הידיים שלה.
''לילי! תורידי אותו הוא כבד מידי בשבילך!'' אני אומרת
''לא רוצה!'' היא אומרת ומוציאה לי לשון ''מי אלה?'' היא שואלת
''לילי תכירי, אלה מיקלה, וקרלו. מיקלה וקרלו זאת בת דודה שלי אלה, על הידיים שלה זה בן דוד שלי קאי ועל הידיים של סבתא שלי זה בן דוד שלי דילן.''
אני אומרת לאלה בעברית ולבנים באנגלית.
''גם אתם תבואו לבקר?'' היא שואלת ואני מתרגמת להם וגם אומרת להם שמתאו קבע טיסה עוד חודשיים לישראל.
''אני מניח שכן עם מתאו הולך.'' מיקלה אומר ואני אומרת לאלה שהם יגיעו.