אהבה שבורה

פרק 59

-מתאו-

התעוררתי וראיתי אותה עדיין מוצמדת קרוב אליי, גם מתוך שינה.
אתמול הגענו לאיטליה בשביל ירח הדבש שלנו.
ראשה קבור בחזה שלי, מסתיר את עצמו מאור הבוקר.
אני מתחיל להיזכר במאורעות האתמול

''אה, דרך אגב. שירה אמרה שהיא הביאה לנו מתנה והיא שמה לי במזוודה.''
''אישה סוג של מתנה?" אני שואל ומרים גבה בחשדנות
''אין לי מושג וזה מה שרק מפחיד אותי עוד יותר.''
היא אומרת ואז מוציאה שקית המזוודה שלה.
''אתה יכול אתה לפתוח? זה משירה אז גם יש סיכוי שזה פצצת נצנצים או משהו.'' היא אומרת ונותנת לי את השקית.
אני מנסה להבין מה זה כי אף פעם אי אפשר לדעת מה עובר לשירה בראש.
''שלוש, שתיים, אחד.'' אני אומר ושופך את השקית על המיטה.
שנינו מסתכלים על זה, היא מאדימה קצת ומסתכלת על כל דבר שהוא לא העיניים שלי, אני לעומת זאת מסתכל רק עליה.
''כמה אתה חושב שקרלו יכעס עם שירה לא תתקיים יותר?'' היא אומרת ואני מתחיל לצחוק.
אני מסתכל על ה... צעצועים שהביאה לנו שירה ועל המבט המובך של בל.
''אני חושב שהוא לא יהנה מזה.''
''היא הביאה לנו צעצועי מין!'' היא אומרת בדרמטיות ומצביעה על הצעצועים.
אני רק מתעפק לא לצחוק יותר אבל היא שמה לב לזה ומאדימה.
''תסתום.'' היא אומרת ומסובבת את ראשה, לא מסתכלת עליי.
''את כל כך חמודה כשאת מסמיקה.'' אני מתגרה בה עוד, רוצה לדעת מתי היא תישבר.
''שתוק.'' היא ממלמלת ומסמיקה עוד יותר.
''את מאדימה ככה רק בשבילי? כן?" אני מזיז חלקת שיער מפנייה, היא עדיין מסרבת להסתכל עליי.
היא קוברת את ראשה בחזה שלי ואני צוחק בקול ומלטף את שיערה.

אפשר להגיד שהיה לנו יום ארוך לאחר מכן.
''מלאך.'' אני אומר ומזיז אותה קצת, מנסה להעיר אותה.
אני רואה שהיא אפילו לא זזה אז אני רוצה לקום וללכת להכין ארוחת בוקר אבל כשאני מנסה לקום היא נצמדת אליי.
אני מצחקק בשקט ומנסה להזיז אותה ממני.
רק לאחר עוד חמש עשרה דקות אני מצליח לקום מהמיטה ולהכין ארוחת בוקר.
כששירה נחטפה ובל לא תפקדה למדתי לבשל וכל פעם הכנתי לה אוכל, אפילו שהיא לא אכלה יותר מידי.
לפתע אני מרגיש ידיים על הבטן שלי והראש שלה על הגב שלי.
אני שולח יד אחת כדי לקחת את היד שלה ואני מנשק את מפרקי האצבעות שלה.
אני מסתובב, מרים אותה ומניח אותה על השיש.
היא משעינה את ראשה על הכתף שלי.
''את בסדר? את נראית שפוכה יותר.'' אני שואל אותה, היא נראית קצת חיוורת והרבה יותר עייפה מבדרך כלל.
היא מהנהנת אבל מהר מאוד יורדת מהשיש ומקיאה בכיור.
אני מכבה את האש והולך אליה כדי להחזיק לה את השיער.
כשהיא מוציאה הכל אני מרים אותה סגנון כלה ומניח אותה על המיטה.
היא נשארת שם לכמה דקות עד שהיא קמה שוב ורצה להקיא בשירותים.
אני מתיישב לידה ומחזיק לה את השיער.
''מה אתה מחייך?" היא שואלת בעצבנות ונשענת על הקיר.
אני מנסה להחניק את החיוך שלי כשאני שואל ''כואב לך הגב?"
היא מהנהנת
''הראש?"
היא מהנהנת.
''מאז החתונה עבר קצת יותר משבוע נכון?"
עוד הנהון
''מלאך שלי, קיבלת מחזור?" אני שואל כי החתונה הייתה בסוף החודש שעבר, עכשיו אנחנו כבר באמצע החודש והיא תמיד מקבלת בהתחלה.
לפני ששכבנו פעם ראשונה החלטנו ששנינו רוצים ילדים אבל לא ננסה במיוחד.
היא מנידה בראשה, מה שאומר שהיא לא קיבלה מחזור.
אני פותח את אחד הארונות ומוציא משם בדיקת הריון.
אני רואה את המבט הרצחני על פניה ומרים את ידיי כחף מפשע ''לפני שאת הורגת אותי, בקשתי לקנות את זה במיוחד, זה לא נועד בשביל אף אחת אחרת.'' אני אומר, יודע בדיוק על מה היא חושבת.
אני עוזר לה לקום מהרצפה ושם את הבדיקה בידה.
''אתה מתכוון לצאת?" היא שואלת כשרואה שאני לא יוצא מהשירותים.
אני מניד את ראשי אבל היא דוחפת אותי החוצה.
אני לא יכול שלא לצחקק קצת ואני מחכה לה מחוץ לדלת.
לאחר עשר דקות היא יוצאת מהשירותים עם תוצאות הבדיקה מוסתרות ביד שלה.
היא נשכבת על המיטה, הפנים שלה אדישות.
אני מתחיל להילחץ אבל אז היא מתחילה לחייך ולצחוק בקול.
אני מתקרב אליה והיא מנשקת אותי.
''אני בהריון.''