-מתאו-
''יש עוד הרבה דברים שאפשר להסתכל עליהם פה. יש אותיות מובלטות...'' בל המשיכה לדבר בקשר ליומן אבל אני כבר לא הצלחתי להתרכז.
הדרך היחידה שלי לדעת משהו עכשיו זה בעזרת רוקו.
הדרך היחידה שלי להביא את רוקו למחסן זה אם וויליאם יודה שהוא שיתף פעולה איתו.
''מתאו?" אני שומע אותה קוראת לי ואני מסתכל עליה.
המבט שלי קר ואדיש אבל מבפנים אני רותח.
היא מסתכלת עליי כאילו היא מבינה בדיוק על מה אני חושב.
אני מנסה לשבת במקום ולהחזיק את עצמי מלעשות משהו מטומטם.
אני מנסה אבל הדבר היחיד שאני חושב עליו זה על מה שכתוב ביומן המזדיין.
היה אמור להיות לי עוד פאקינג אח, אבל בגלל שהוא לא רצה יותר משלוש בנים הוא הרג אותה?''אמא! הוא בדרך!" צעקתי לה כשראיתי מהחלון את אבא שלנו חוזר שיכור עוד פעם.
זה תמיד מדהים אותי איך הוא משתכר כל כך הרבה פעמים ועדיין לא חטפו אותו.
הדבר הראשון שעשיתי היה להביא את קרלו ומיקלה לחדרים כדי שאבא לא יצעק עליהם.
בזמן האחרון לאמא יש הרבה כאבי בטן אבל אבא עדיין מכריח אותה להכין אוכל ולנקות את הבית.
הוא יוצא מוקדם בבוקר וחוזר מאוחר בערב אז הוא לא יודע שאנחנו עוזרים לה לנקות את הבית בזמן שהיא נחה, אבל היא לא יכולה להגיע למיטה שלה אז היא שכבה על הספה בסלון.
אני רץ אליה כדי לעזור לה לקום וללכת למטבח כדי שזה יראה כאילו היא הכינה את האוכל אבל אני לא מספיק והדלת של הבית נפתחת.
אני רואה אותו נכנס ואני כבר יודע שהוא עצבני ושיכור.
''תקרא לאחים שלך לכאן! עכשיו!" הוא צועק עליי אבל אני אפילו לא ממצמץ.
''הם ישנים, קאפו.'' הוא התחיל להכריח אותנו לקרוא לו קאפו במקום אבא כדי הוא אמר שהוא צריך לשמור על התואר שלו גם אם זה בבית.
''לא אכפת לי!'' הוא צועק ואני מהנהן ועולה למעלה.
אני מסתכל למטה ורואה את אמא שלי נותנת לי הנהון קטן, היא מנסה לסמן לי שהכל בסדר אבל אני רואה את אבא מחזיק ביד שלה בחוזקה.
כואב לי לראות את אמא ככה.
הוא מכאיב לה, אני לא רוצה שהוא יכאיב לה.
אני מנסה למהר כמה שיותר ולאחר חמש דקות יורד למטה עם מיקלה וקרלו.
אנחנו עומדים בשורה בסלון ומסתכלים למטה כמו שהוא בדרך כלל אומר לנו לעשות.
אני מחליט להסתכן ולהרים את המבט כדי לראות איפה אמא.
ברגע שאני מרים אותו אני רואה את אבא מחזיק אותה חזק כל כך, חצי מהיד שלה כבר הפכה ללבנה ואת היד השנייה היא מניחה על הבטן.
''תוריד את המבט!" אבא שלי אומר וסוטר לי.
הלחי שלי שורפת אבל אני מוריד את המבט בלי להגיד כלום ובלי להחזיר כמו שאני כל כך רוצה, רק כי אני יודע שהוא יפגע באמא.
אני שומע את אמא לוחשת לו משהו אבל אני לא מצליח להבין מה.
''תעלו למעלה! עכשיו!" הוא צועק ואני מוודא שמיקלה וקרלו עלו לפני לפני שאני עולה.
אני מסתובב לאחור ורואה את אמא מחזיקה את הבטן חזק בזמן שהיא על הרצפה ואבא מרביץ לה.
YOU ARE READING
אהבה שבורה
Romance*בשכתוב* ספר ראשון בסדרת אהבות מהגהנום בל לביא - אני בת 23 אבל זה מרגיש כאילו הייתי ככה כל חיי. מאז שאני בת 14 אני שומרת על כל צעד שאני עושה, בודקת ומסתכלת על כל דבר לפני שאני מחליטה. הכל אצלי שבור, העבר ההווה ונותר לי רק להניח שגם העתיד. לצערם של...