אהבה מומרת לשנאה

פרק 54

ריידר-

אני יוצא מהבית, תיק הגב עליי ואני רואה את הרכב של ג'ניפר. אני פוסע לעבר הרכב שלה, מרגיש את עיניה הכועסות עליי. אני נאנח, ביקשתי ממה לאסוף אותי כי רציתי לדבר איתה. היא עדיין כועסת על העניין עם קיל.

אני פותח את דלת הרכב ונכנס, "בוקר טוב," היא לא מסתכלת עליי, לא מגיבה. אני טורק את הדלת, מחכה לתגובה ממנה. "תחגור." היא משיבה בקרירות ומשב רוח קריר לא נעים עובר בגופי. אני לא רגיל ליחס כזה ממנה, לא התכוונתי לפגוע בה.

אני חוגר, ג'ניפר מתחילה לנסוע, אני לא יכול עם הגישה הקרירה שלה, והשתיקה מהצד שלה חונקת אותי. "אני יודע שאת כועסת, אני מצטער." היא חושקת את הלסת שלה.

"על מה אתה מצטער? על זה שאתה בוחר בגבר שאתה מכיר חודשיים במקום בי? אני מכירה אותך כל החיים שלך," סוף סוף היא מסתכלת עליי, אבל מבטה צורב אותי. היא מחזירה את העיניים שלה לכביש. "אני לא בוחר, את זו שאומרת שאני צריך לבחור. את חברה שלי והוא הגבר שאני אוהב. מה הבעיה?" ידיה מתהדקות על ההגה.

"הבעיה היא שאתה תמות בגללו, זו הבעיה." אני מצמצם את עיניי לעברה, לא מבין למה היא אומרת את זה כל פעם מחדש. "זה שתגידי את זה כל הזמן לא יהפוך את זה לאמיתי." ג'ניפר נכנסת לחנייה של התיכון.

"אתה עדיין לא מקשיב לי ריידר? אתה לא מבין שאני דואגת לך?" אני לוקח נשימה עמוקה. "אני מבין, אבל אני אוהב את קיל. אני לא אעזוב אותו. לא בשבילך." ברגע שצמד המילים 'לא בשבילך' נפלטות מפי, אני מבין שעשיתי טעות.

הבעת פניה משתנה, מכעס, לפגיעות ולכעס שוב. היא חונה, ומסתובבת אליי בתנופה. "אני לא מעוניינת לדבר עם גופה, צא מכאן." אני לא מצליח לעכל את דבריה, אני מנסה לפצות את פי. "עכשיו! לך מכאן," היא לא נותנת לי לדבר.

הלב שלי פועם בחוזקה, ואני מרגיש כאב בחזה. אני רבתי והתווכחתי הרבה עם קיל, אבל אני לא מישהו שאוהב לריב. במיוחד לא עם אנשים שחשובים לי.

ג'ניפר חשובה לי, היא תמיד הייתה פה בשבילי ואף פעם לא רבנו. אני מתחיל להילחץ, לא מוכן למצב הזה. "ג'ניפר אנ-" היא פותחת את הדלת ויוצאת מהרכב, פוסעת לעבר הדלת שלי ופותחת אותו.

"מה אתה לא מבין בלצאת לי מהרכב?" היא צולבת אותי בעיניה. אני מרים את התיק ויוצא, מרגיש מושפל. "כשתמות, אל תצפה שאבוא להלוויה שלך." אני מרגיש שזו הייתה מכת מחץ. הגרון שלי מתחיל להתייבש ואני ממהר להיכנס לתיכון, לעולם לא ציפיתי ליחס כזה ממנה.

אני עולה במדרגות, מוציא את הטלפון מהתיק שלי ומחייג לקיל. הוא עונה תוך שתי שניות. "קיל תוכל בבקשה לאסוף אותי מהתיכון ונלך למקום לבד?" אני מיד שואל, "משהו קרה בון? את מי אני צריך להרוג?" ג'ניפר מתקדמת לכיוון התיכון, ברגע שהיא עולה במדרגות היא מתקרבת אליי, נותנת לי מכה עם הכתף שלה וממשיכה לעלות.