פרק 52

1.5K 140 59
                                        

ריידר-

אני חוזר לשולחן שבו ההורים של קיל ממתינים לנו, אני לא מאמין שבאמצע הארוחה הבן שלהם הרים אותי ולקח אותי לחדר, והם פשוט קיבלו את זה. לארק אפילו היה משועשע מקיל. אני לא חוזר לפינת אוכל, אלא נעמד ומחכה לקיל כדי שניכנס ביחד, תוך כדי שוקע במחשבות על הקשר הפתוח של קיל עם ההורים שלו.

אני מקנא בקיל, הוא גבר חזק, מאיים ועושה כל מה שהוא חושב מבלי להסס לפני. הוא גילה על הנטייה שלו להימשך לגברים לפני חודשיים ויצא מהארון מול ההורים שלו. זה אולי נשמע כמו משהו קל אבל הוא נמצא במאפיה וגם הוא צריך מורשת ממה שהבנתי מג'ניפר.

זה לא עוצר רק פה, אבא שלו תומך בו והרג חיילים שהיו נגדי, אמא שלו הזמינה אותי לארוחת ערב וההורים שלו נראים שמחים. אני שמח בשביל קיל, גם בשבילי. אבל אני מקנא.

שנים אני מתייסר על היותי כזה. מתחבא מאחורי זוגיות מזויפת עם ג'ניפר, חושב על זה שאין לי עתיד ואפילו מחשבות אובדניות קפצו לי לראש בעבר. אם אבא שלי ידע שאני הומו הוא יפגע בי, הוא לא יהיה אבא מבין ומגונן כמו לארק.

זרועות קשיחות נכרכות סביב גופי ושולפות אותי מהמחשבות, "משהו קרה בון?" דאגה נשמעת בקולו  של קיל ואני מבין שכרגע זה לא הזמן לחשוב על הדברים הרעים. המגע של קיל מאוורר את ההרגשה הרעה שלי ואני מניח את ראשי על החזה המוצק שלו, מחייך אליו.

"אתה יותר הומו ממני." אני עוקץ, חיוך יפהפה נמרח על פניו והוא מהדק את אחיזתו על גופי, שריר הזרוע שלו מוחץ על העצמות שלי. אני רועד מריתוק קשיחות שריריו וקיל רוכן אליי.

"בון אני אשמח שנלך לסיים את הארוחה עם ההורים שלי, כדי שאני אגרום לך להתחרט על הכל." הוא לוחש, צמרמורת עוברת בגופי. "ובמיוחד מה שאמרת על אבא שלי." לחישתו האפלה מעבירה בי משב קריר ואני לוקח נשימה עמוקה.

קיל עוזב אותי ולפני שאני מספיק לעכל את דבריו הוא מסובב אותי ומעמיד אותי מולו. אני בא לפצות את פי והוא כורך את ידו סביב גרוני ומטיח אותי בקיר. הוא מאיים עליי בגודלו, בחוזק שלו ובעיניו הקטלניות.

"לא רצית לסיים את הארוחה?" אני מזכיר לו. קיל מחייך, "איך אני יכול כשאני רק רוצה להשתיק אותך?" אני סורק את המראה הלוהט של קיל.

שיער שחור פרוע שאני רק רוצה להעביר בו את היד שלי, חולצה שחורה שצמודה לשרירי החזה ולגופו המוצק, עיניים קטלניות ואפלות בצבע חום כהה שיכולות לשרוף בן אדם.

"אתה באמת רוצה שאני אשתוק?" הוא לא ציפה לשאלה כזאת, מפני שבלבול מכסה את פניו אך הוא מייד מתעשת על עצמו.

"אני רוצה שתשתוק ובו זמנית אני רוצה שתמשיך לדבר," הוא מודה, אני לא מצליח לרסן את החיוך שלי. קיל אוהב שאני מתגרה בו, זו הדרך שלו להודות בזה.

אהבה מומרת לשנאהStories to obsess over. Discover now