אהבה מומרת לשנאה

פרק 63

ריידר-

11:30
אני: קיל, אני בטוח שאתה שמעת מה קרה.. אני בסדר.

11:32
אני: מה איתך?

11:37
אני: קיל? הכל בסדר?

11:48
אני: אני ממש מצטער אם אתה כועס על מה שאמרתי לך, אני יודע שאכפת לך רק ממני. אני מצטער שקינאתי ופגעתי בך.

11:50
📞 קיל —>שיחה יוצאת —>ללא מענה

12:03
📞 קיל —>שיחה יוצאת —>ללא מענה

12:21
אני: קיל בבקשה תענה לי, אני דואג לך. אני.. אני צריך אותך.

12:50
📞 קיל —>שיחה יוצאת —>ללא מענה

אני מרים את הטלפון ומסתכל על השעה, 13:05. עדיין, שום מענה מקיל. ההודעות שלי נשלחות אליו והוא לא רואה אותן. הדאגה גוברת עליי ומחשבותיי מתרוצצות לסיטואציות הגרועות ביותר. הירי קרה שעה אחרי שקיל הלך, יכול להיות שהוא גם נפגע?

פעימות ליבי מפסיקות לדפוק כשעולה בראשי המחשבה שהוא נהרג, זה לא יכול להיות. ביד רועדת, אני מרים שוב את הטלפון שלי. אני מחייג לקיל, החזה שלי מטלטל כשאני מחכה שרק יענה.

13:07
📞 קיל —>שיחה יוצאת —>ללא מענה

אני מניח את הטלפון לידי בתסכול, למה הוא לא עונה לי? אני מנסה להזיז את הגוף שלי, ומרגיש כאב חד בבטן. אני נאנק מכאב, מלקק את שפתיי היבשות.

"זה כואב," אני פולט לאוויר. בעוד פחות משעה אבא אמור להגיד ולהמשיך לחקור אותי בנוגע לירי.

הוא כרגע לא אבא שלי, אלא שוטר שעושה את תפקידו. אתמול, כשאפילו בקושי הצלחתי לדבר הוא המשיך לתחקר אותי. לא יכולתי להסתכל לו בעיניים, בגלל שבקושי נשמתי.

הוא שאל איך מלהיות מזה שאני ואוליבר היינו חברים טובים, זה הגיע למצב שאוליבר הביא נשק כדי להרוג אותי.הוא לא יודע שבעבר אוליבר היה האקס שלי, לא חבר טוב.

אחרי שאבא שלי תיחקר אותי בתור שוטר, וחזר להיות אבא, אמרתי לו שאני לא רוצה לראות אותו. אמא שלי, שאמרה שזה לא יפה להגיד דבר כזה, אמרתי לה את אותו הדבר. אני לא רוצה לראות את שניהם פה. יש רק אחד שאני רוצה לראות.

אני נושך את השפה שלי בעצבים. במקום להיות עם קיל, אני מרותק למיטה. הדלת נפתחת והאחות נכנסת, מחליפה את השקית אינפוזיה הריקה לאחת מלאה.

"איך אתה מרגיש?" אני לא יודע עד כמה זה באמת מעניין אותה, ובכל זאת אני עונה. "שכל פעם שאני לוקח נשימה, אני נדקר מחדש." מבטה מלא הרחמים פוגש בי.

"נפצעת קשה, הניתוח שעברת היה זהיר מאוד. אתה נראה הרבה יותר טוב, מקודם בקושי הצלחת לנשום ואפילו להזיז את האצבעות." נאמר לי שאני משתקם מהר מהצפוי, וזה הדבר היחיד שמספק אותי לשמוע. אני רוצה כבר לעוף מהבית חולים הזה.