ריידר-
לא ידעתי איך לא הבחנתי בזה לפני, אבל קיל היפראקטיבי מאוד. כל פעם הוא זז באי נוחות בכיסא, מתופף עם רגליו או מתמתח.
השעתיים האלה נגמרו במהירות, בשיעור הראשון היה שיעור ספורט עם סרגיי, וקיל הוכיח לכולם כמה מתח הוא יכול לעשות. אשקר אם אגיד שזה לא הדליק אותי שקיל מצליח לעשות שמונים מתח בזמן שאחרים מתקשים בשבע. אני הצלחתי רק שלוש וזה בקושי.
חוץ מזה לראות את חולצתו המוכתמת בזיעה נדבקת לגופו השרירי.. הוא לא אמיתי. כשכל הבנות הסתכלו עליו זה הרגיז אותי. תגובתו הייתה לחישה שאני שלו ושאף אחד אחר לא מעניין אותו. הסברתי לו בבירור שהוא גם שלי, ושהוא לא צריך לדפוק לשאר האנשים הצגה.
זו הייתה הפעם הראשונה של קיל בשיעור ספורט, ואמרתי לו שזו גם הפעם האחרונה שלו. אני כנראה אנוכי, אבל אני לא צריך שהגבר שלי יהיה הצגה לשאר האנשים.
"בון, על מה אתה חושב?" קיל מתיישב לידי בספסל. "אני לא אוהב את המצב עם ג'ניפר." אני פורק, אפילו אחרי מה שהיא עשתה, היא חשובה לי.
"היא רצתה שיפגעו בך, למה אתה עדיין חושב על זה?" אני שומע מעט כעס בקולו. "כי פגעתי בה, שברתי לה את הלב." אני מכיר אותה שנים, אני יודע שהיא יכולה לקחת דברים בצורה קיצונית.
"וזה נותן לה זכות להגיד לגופות מהלכות לפגוע בך?" הכעס בקולו מתגבר ואני מביט בו, רואה אותו מאגרף את היד שלו. "אני לא מבין קיל, אתה כועס? אתה שאלת ואני עניתי." הוא נעמד מולי, נושף בכעס.
"בון, אל תדבר אליי ככה. למה אתה באמת כועס?" אני מסיט את מבטי מהכעס והעוצמה בעיניו. "למה אתה שוב שואל? עניתי כבר." הוא רוכן לעברי, אני מרגיש את הבל פיו החמים על צווארי. "מה אתה עושה? רואים אותך." אני לוחש, אנחנו בהפסקה, יש פה מאות תלמידים בחוץ.
"ומה? איך זה שיראו אותי אמור להשפיע עליי? אני יכול להרוג פה את כולם עם יד קשורה מאחורי הגב ועיניים עצומות." צמרמורת עוברת בי בגלל טון הקול המחוספס והעמוק שלו, הוא נשמע מעורר אימה.
"אתה גם יכול לדפוק לכולם הצגה עם השרירים שלך," הוא מזדקף, משלב את ידיו. "אז זה למה אתה כועס? בון, זה שאני בתיכון לא אומר שאני צריך ריבים של תיכון, אז מה אם פאקינג הסתכלו עליי?" אני זוקר גבה, "ריבים של תיכון?"
קיל מהנהן, "אתה מתנהג כמו ילד קטן, לא אכפת לי מי מסתכל עליי. אני אוהב אותך ורק ממך אכפת לי," בדרך כלל הייתי מתרגש מדבריו, אבל הצורה המזלזלת שבה אמר ריבים של תיכון, מכעיסה אותי. "באמת? זה לא היה נראה ככה כשניפחת את השרירים שלך לעיני כל הבנות." הוא חושק את הלסת.
"על מה אתה פאקינג מדבר? ברגע שמתאמנים בון, הגוף מתאמץ, וכשאימצתי את הגוף שלי הדם שלי זרם מהר יותר מה שגרם לשרירים שלי להתנפח, קוראים לזה פאמפ. והתמתחתי כדי ליישר את גופי ושלא יתפס לי שריר." אפילו כשהוא מסביר בהיגיון, זה רק מכעיס אותי יותר.
YOU ARE READING
אהבה מומרת לשנאה
Ficción Generalריידר- ההתעללות שאני סופג על גבי שנים בלתי נסבלת, נשאר לי לסבול את יב' כדי שגלגל הסבל יעצור. אבל כשמגיע התלמיד החדש שנראה קטלני אני יודע שאלו בשורות רעות והן מוכחות כשהתלמידים שמתעללים בי נמצאים מתים אחד אחרי השני. השם שלו זה קיל ובדיוק כפי שאני חוש...
