אהבה מומרת לשנאה

פרק 51

קיל-

אני לא מצליח להפסיק לחשוב על ריידר, למרות שהוא אוכל לידי, את האוכל שאמא שלי בישלה. עיניי גולשות אליו ללא הפסקה והלב שלי לא מפסיק לפעום בחוזקה. זה מרגיש רגיל, שהוא אוכל עם המשפחה שלי, בבית שלי. לעולם לא הרגשתי שהוא שלי כמו עכשיו.

אני מחייך כשאני מבחין במבט של אמא שלי, המבט הזה שאומר שיש לה אלפי שאלות לריידר והיא מתאפקת לא לתקוף אותו. "האוכל היה מאוד טעים, תודה." אני זוקר גבה, "אתה בטוח? אתה לא רוצה עוד משהו?" אמא שואלת והוא מניד את ראשו לשלילה. "אם כך, זה בסדר שאשאל אותך כמה שאלות?" ידעתי שהיא לא תוכל להתאפק יותר מדי.

ריידר עדיין נראה מעט לחוץ, אני משחיל את ידי מתחת לשולחן ואוחז ביד שלו. נראה שאמא שלי הבחינה בזה כי חיוך ענקי נפרש על פניה. "ברור, את יכולה לשאול." אבא שלי משלב את הידיים שלו, מאזין לשיחה.

"איך הייתה הפגישה הראשונה שלך עם קיל?" ריידר מגרד את עורפו במבוכה, "הוא איים על כל הכיתה," אבא צוחק בקולניות, "כמו שציפיתי." אמא נותנת לו מכה חלשה בכתף, והוא מסתכל עליה בעיניים מאוהבות.

"איך הרגשת?" ריידר מלקק את שפתיו, "פחדתי, אני רעדתי ממנו." אני מהדק את אחיזתי בכף ידו, הוא לוקח נשימה עמוקה. "היום הוא צריך לפחד ממני." זו סטירה ישר לפנים, אפילו אגרוף. אני רוצה לקחת אותו לחדר שלי, לחנוק אותו ולנשק אותו עד שהוא לא ינשום. אמא שלי נראית מוכת הלם, ובצדק.

"למדתי להכיר את קיל, את כל הצדדים שלו. הוא רוצח, ובכל זאת אני עדיין הוא אוהב אותו. הוא גבר רגיש." דבריו גורמים לי לרצות לחנוק אותו יותר, גבר רגיש? אמא שלי מצחקקת, כנראה רואה את העצבים על פניי. אבא שלי מסתכל עלינו בשעשוע. הגבר שלי שאני יכול באצבע אחת להרוג אותו מתייחס אליי כמו אל ארנב חמוד.

אני רוכן אליו, "בון, אם תמשיך לדבר ככה אני אגרום לך להתחרט על כל מילה." אני לוחש לו, רואה את החזה שלו עולה ויורד במהירות. "הוא לא מפחיד אותי, להפך. לפעמים יש לי תחושה שקיל זה שרועד ממני." הוא מדליק אותי בדבריו, אני מקשיח את האחיזה שלי, פניו מתעוותות בכאב. והאחיזה שלי עוד עדינה.

לפי הסומק על פניו, אני מבין שזה בדיוק מה שהוא רוצה. "אז בן, אתה חושב שקיל מפחד ממך?" אבא שלי שואל בחיוך, "הוא הרי גבר שהרג יותר מעשרות אנשים בידיו מבלי להתאמץ."

אבא מוסיף וריידר מגחך, "ובכל זאת הוא יורד על הברכיים שלו מולי." אני נעמד, הכיסא חורק ברעש. אני מעמיד את ריידר שנראה שעומד להתנגד, אני מתכופף ומרים אותו על הכתף שלי.

"אני צריך להעמיד אותו במקומו, נחזור אחר כך." אבא שלי נשען על הכיסא, אמא שלי מנידה את ראשה, כועסת על כך שאני לוקח את הגבר שלי במקום לתת לה לתחקר אותו.

ריידר בועט באוויר, ניסיון חמוד להשתחרר ממני. אני הולך לכיוון החדר שלי. התחת שלו קרוב לפנים שלי, אני צובט את התחת שלו והוא נשנק. "אתה דפוק קיל! דפוק!" הוא צועק, אני נכנס לחדר שלי ונועל את הדלת.

אני מוריד את ריידר, הוא בא לפצות את פיו ואני אוחז בגרונו, דופק את גבו בעדינות בקיר. מתקרב אליו עד שהוא מרים את ראשו כדי ליישר איתי מבט. הסומק בפניו מעמיק.

"ק-קיל." הוא מתנהג כאילו לא דרש את זה. "כן בון?" אני מהדק את האחיזה שלי והוא עוצם את העיניים שלו. "תסתכל עליי!" אני נוהם, ריידר פוקח את עיניו ואני רואה בהן אש.

הוא מניח את ידיו על החזה שלי, מנסה לדחוף אותי. אני מגחך, משמיט את היד מגרונו. אנחנו עומדים צמוד אחד מול השני כשידיו על גופי. "אתה חושב שאני מפחד ממך?" אני שואל אותו.

חיוך זדוני עולה על פניו. "במקום לדבר יותר מדי קיל, תרד על הברכיים שלך." ריידר פוקד, שוב פעם אני רואה את ריידר האחר, ריידר שחושב שהוא בשליטה.

אני מתכופף, מרים אותו על הכתף שלי. הוא שולח אגרופים לגב שלי. אני זורק אותו על המיטה והוא נראה סקסי כשסומק מבריש את פניו ועיניו מזוגגות מחשק. אני עולה על המיטה, גוהר מעליו. "אני אראה לך בון, למה אתה צריך לפחד ממני." הוא מהנהן, חיכה לזה.

אני משחיל את כף היד שלי לתוך מכנסיו, מרים את התחתונים ואוחז בזין שלו שמתקשה תחת המגע שלי. ריידר נושך את השפה שלו, הוא כורך את ידיו סביבי. אני נושך את צווארו, גניחה לא מרוסנת בורחת מפיו.

אני מזיז באגרסיביות את כף ידי סביבו, ההתנשמויות שלו מתחזקות. "באת לארוחה עם המשפחה שלי, ואתה משפיל אותי בון? מול הקאפו הכי אכזרי בהיסטוריה? מול אבא שלי?" אני עוזב את הזין שלו, הוא מניד את הראש שלו, רוצה שאביא אותו לשיא.

"בבקשה קיל," הוא מתחנן, מבטו נואש. אני מניד את הראש שלי, הוא מנסה לקרב את ידיו לגופו התחתון ואני ישר מבין מה הוא מנסה לעשות. אני אוחז בידיו ומרים אותם מעל ראשו. "קיל אתה אכזרי." הוא נאבק בי. "היית צריך לחשוב לפני בון." הוא בולע את הרוק שלו, יודע שלהילחם בי לא יעזור לו.

"עכשיו, אנחנו נחזור לארוחה. ואל תגרום לזין שלי להזדקף מרוב עצבים, אתה מבין בון?" ריידר מהנהן, "או שזה מרוב הרצון שלך לחנוק אותי?" הוא מחייך חיוך יודע.

אני משיב לו באותו חיוך. "שניהם." אני עוזב אותו, הוא רוכן לעברי ומנשק אותי בלהט כובש, אני שוקע בנשיקה, בריידר. אני יורד מהמיטה, מושך אותו ומרים אותו מעליי. רגליו נכרכות סביב גופי.

ריידר מעביר את כף ידו בשיער שלי בעוד הנשיקה שלו שואבת את החמצן שלי. אני מנתק את הנשיקה, עיניו מבעירות בי את החשק, מוסיפות אש למדורה. אני רוצה להפשיט אותו, אבל הוא בא לארוחה עם ההורים שלי, ועשיתי את הדבר שאסור לעשות. לקטוע פגישה עם הקאפו ואשתו, רק בשביל כמעט לזיין את הגבר שלי.

אני מוריד אותו ממני בעדינות, רגליו נוחתות על הרצפה. "אבל לא סיימנו," הוא מתנגד, "צריך לחזור בון." אני פותח את הדלת, ריידר יוצא ממנה. הוא נראה מהסס, הוא מסתובב לעברי ומחייך חיוך זדוני. "מזל שאבא שלך שם." הוא קורץ לי וממהר לחזור לשם. פאק, גופי נדלק שוב. אני עוד פעם רוצה לחנוק אותו.