***
סיום החופש הגדול היה כבר בפינה, הגענו לחודש אוגוסט- החודש שאליו דחיתי את כל עבודות החופש. הכל נשאר אותו הדבר, אותו גל הכלום שתקף אותי והטביע אותי לגמרי, כל פעם מחדש. לתום עדיין לא הצלחתי להגיד שאני אוהבת אותו, הרגשתי שאני מציקה לו ולא רציתי להיות במקום הזה, לא רציתי להיות הבן אדם המעיק שמעמיס על כולם.
"ההורים שלך יודעים שאת ישנה אצלי בזמן האחרון בכלל?" תום שואל בזמן שהוא שוכב במיטה ובוהה בדלת חדר האמבטיה שאני נמצאת בתוכה כדי להחליף לשמלת הערב שהבאתי איתי.
"נראה לך? אבא שלי לא מוכן להכיר בעובדה שיש לי חבר בכלל, אז לישון איתו?" אני מגחכת בחוסר הומור ומורידה את מכנסיי המאם ג'ינס הכחולות שלי. אני זורקת אותן אל תוך השקית שהבאתי מהבית וממשיכה להתלבש.
"אז מה אמרת להם?" הוא שואל בהתעניינות שנגדה לגמרי לעייפות שנשמעה בקולו מכל השבוע העמוס שנפל עליו.
"שאני ישנה הלילה אצל קורל. אנה כנראה תישן עם עדן אז הייתי חייבת להפיל את זה על קורל." אני מורידה את החולצה ממני ונשארת בהלבשה תחתונה בלבד. אני מכניסה את השמלה שלי דרך הרגליים ומעלה אותה כלפי הבטן השלי בזמן שאני עוצרת את נשמתי כדי שהחלק הצר במתאים למתחת לחזה שלי יוכל לרדת בחזרה למטה.
"קורל יודעת?" הוא שואל. אני מחליקה את ידיי על השמלה כדי לישר אותה מבלי לגהץ. היא לא הייתה זקוקה לגיהוץ אך היו כמה קמטים שהפריעו לי בעיניים.
"קורל אצל חברה שלה, אמא של קורל חושבת שהיא אצלי ואמא שלי חושבת שאני אצלה אז אני מאוד מקווה שהן לא בקשר ואח שלי לא יהיה מלשן מסריח" אני מביטה בעצמי דרך המראה, מסתובבת מעט כדי להביט בצד שלי ולבחון איך הבטן שלי נראת אחרי כל האוכל שהיא אכלה היום. אני נראת סבבה, יכל להיות גרוע יותר. יכול להיות שקצת השמנתי? לעזאזל. למה אני תמיד מביטה בעצמי ומחרבנת לעצמי את המחשבות? אני לא נראת נורא! אני חייבת להפסיק לגרום לעצמי לחשוב ככה!
"למה קורל שיקרה לאמא שלה?" תום שואל ואני ממהרת להרים את השקית מהריצפה ולדחוף לתוכה כל זכר מהבגדים הקודמים שלי. "אמא שלה לא קיבלה את היציאה מהארון בכלל, כאילו בקטע מוגזם" אני יוצאת מהאמבטיה עם השקית וסוגרת אחרי את הדלת.
"את נראת מדהים!" תום קם משכיבה כדי שיוכל להביט בי. הוא בוחן את גופי ואז עולה במהירות לפניי. אני לבושה בשמלת מיני קצרה בצבע אדום, מחשוף מרובע שלא חושף יותר מדי מהחזה שלי וכתפיות תפוחות מעט שמתאימות לנפח של השמלה.
"הכל בסדר?" הוא קולט כנראה את האנרגיה הקרירה שאני משדרת. אני בולעת את רוקי במהירות כי אין לי מושג אפיךו למה אני מרגישה כמו שאני מרגישה. "סתם, עייפה" אני נאנחת בחוסר כוחות.
"בואי אליי" הוא ממלמל. הוא נשכב על המיטה ופותח את ידיו כמסמן לי להיכנס בניהן. אני נשכבת בעדינות על חזהו ומנשקת את סנטרו מספר רב של פעמים.
YOU ARE READING
כלוּם- הוּשלם
Teen Fiction*** כלום הוא סיפור אחד מתוך סיפורים רבים של בני נוער. הוא מספר על הבעיות, החרדות, הפחדים, ההתאהבויות, המרוץ אחרי ההצלחה בלימודים, הלחץ שבמשפחה והבדידות הנוראית שרובם חווים. במקרה הזה הסיפור מתמקד בקים. נערה צעירה בגיל 17 שנסחפת אל תוך התאהבות בתום ב...
