***
אני לא הייתי קרובה לאלוהים אף פעם. האמנתי שהוא קיים, אומנם בצורה שונה לגמרי מהאנשים מסביבי אך אף פעם לא באמת הייתי תלויה בו כי האמנתי בתאורית "הבחירות שלי".
ההורים שלי הם אנשים מאמינים. הם מעולם לא הגדירו את עצמם כיותר מחילוניים אך הם דאגו לשמור על הפרדה בין בשר וחלב, לחגוג את כל החגים ולא לאכול מאכלים לא כשרים. אומנם אף פעם לא באמת היה לי איזשהו חיבור עם היהדות או אלוהים אך תמיד קינאתי באותם אנשים שמקיימים "קידוש" או שומרים שבת. זה תמיד נראה לי כל כך טהור וקדוש, משהו שאני- בתור חילונייה גמורה אפילו לא אצליח לתפוס.
מהשיהות שלי בדירה של תום למדתי שתום הוא בן אדם מאמין. הוא השתדל לקום בבוקר ולהניח תפילין, שומר על כשרות, חוגג חגים, מקיים "קידוש" וצם את כל הצומות. אני לא יודעת הרבה על היחס הבין אישי שלו עם אלוהים אבל מנקדות המבט שלי הוא היה קרוב.
תום התמודד עם הסרטן בצורה מפתיעה, בצורה שאני- הבן אדם החרדתי שאני ליתר דיוק, מעולם לא אצליח להתמודד איתה.
על מנת להיפטר מהסרטן בתקווה שאחת ולתמיד, תום היה זקוק להשתלת כבד חדש מה שאומר שהניתוח שלו יכול לקרות בכל עת. לאחר שעבר יותר מדי בדיקות, עבר את הוועדה הרפואית וחתם על מספר טפסים תום נרשם לרשימה הארוכה והכמעט בלתי נגמרת של הזקוקים להשתלת כבד בישראל. ברגע שהרופאים מתקשרים אנחנו אמורים להיות מוכנים.
אני מאמינה שהיה זה הקשר של תום עם אלוהים שגרם לו להרגיש בטוח כל כך ורגוע במשך כל התקופה האחרונה כשהוא נמצא בחוסר וודאות נוראי.
"בוקר טוב.." אני מנשקת את גבו החשוף של תום כשהוא מצחצח את שיניו אל מול המראה שבאמבטיה. תום מבחין בקיומי, יורק את המשחה לכיור וממלמל "בוקר אור.." בקול צרוד. אני מצחצחת את שיניי גם כן בזמן שתום נשען על משקוף חדר האמבטיה כשידיו שלובות על חזהו החשוף ובוחן כל פעולה ופעולה שלי.
"מה?" אני שואלת בחוסר נוחות. תום מרחיב את חיכיו ולא אומר דבר. הוא רק ממשיך את שילוב הידיים המלחיץ על חזהו ומביט בי בספק שעשוע ספק אהבה. "אין לך מושג כמה שאני אוהב אותך חרדתית שלי.." הוא ממלמל וחופן את פרצופי בין ידיו. הוא נושק לשפתיי שעליהן מרוחות משחת השיניים ומצחקק לעצמו כשאני מכווצת את פניי בכעס בהתאם לדבריו.
"מצחיק מאוד עכשיו איפה הקא'צ?" אני שואלת בחוסר אמונה מוחלטת. החיוך של תום היה רחב מדי, זה אומר שהוא מתכנן משהו. משהו שאני בטוח לא אוהב.
"סתם, קמת ב5:00 מה שאומר שזה בדיוק הזמן שנצא לבית כנסת לתפילת שחרית. יום חמישי היום, יש בר מצווה למישהו שאני מכיר ואמא שלו הזמינה אותי. אני בטוח שהיא תהיה שמחה שתהיי איתה שם..." תום מחייך ואני מיד פוערת את עיניי. עד כמה אני מושפעת מתום מאחד ועד לקום ב5:00 בבוקר? טוב שאני גם לא יוצאת לריצת בוקר על הדרך.
YOU ARE READING
כלוּם- הוּשלם
Ficção Adolescente*** כלום הוא סיפור אחד מתוך סיפורים רבים של בני נוער. הוא מספר על הבעיות, החרדות, הפחדים, ההתאהבויות, המרוץ אחרי ההצלחה בלימודים, הלחץ שבמשפחה והבדידות הנוראית שרובם חווים. במקרה הזה הסיפור מתמקד בקים. נערה צעירה בגיל 17 שנסחפת אל תוך התאהבות בתום ב...
