***
אני לא יודעת איך אפילו להתחיל לתאר את המצב שלי במקום שאני נמצאת בו כרגע. זה כאילו הכל חוזר על עצמו כבר כל כך הרבה זמן אבל במקביל, כל כך הרבה דברים משתנים בחיים שלי במהירות שאני לא רגילה להתמודד איתה. זה הרגיש כמו לבהות בנקודה ריקה בקיר באמצע שיעור מתמטיקה ולחשוב על כל כך הרבה דברים עד שאתה מוצא את עצמך יושב שם במשך כמה ימים. הייתי צריכה משהו שיעיר אותי מהטראנס הזה.
אני רוצה פשוט ללחוץ על כפתור "איפוס" ולהתחיל הכל מחדש. המצב המשפחתי שלי דפוק לגמרי, אין לי שמץ של מושג אפילו איך להתחיל בכלל להתמודד עם הבגידה של אימי והחברה של אבי, לנעומי לא הענקתי תשומת לב כבר חודשים ועדן עסוק בעיניי הצבא שלו, אני לא רוצה להעמיס עליו.
הדבר היחידי שניחם אותי היה תום שחזר אליי. הוא היחידי שיכל להרגיע אותי אבל לא ידעתי איך לגשת אליו. לא רציתי ליפול עליו עם השטויות שלי עכשיו כשהוא נמצא במצב כל כך רע. לא יכולתי להיות אנוכית עוד פעם.
הייתי צריכה להתמודד עם הכל לבד פעם נוספת. אבל כל עוד אף אחד לא ידע על זה, זה היה בסדר. אני בסדר. אני תחת שליטה. אני תחת השליטה שקים תירוש תמיד מייחלת אליה.
"תסתובבי לאחור באיטיות" אני מקבלת הודעה מלחיצה מתום. אני מכניסה שתי חבילות של פדים אל הסלסלה מלאת הטוב שלי ומסתובבת לאחור רק אחר כך.
תום מקפץ על שפתיי מבלי שאני אפילו שמה לב שהוא נמצא מולי. הוא מושך אותי לכיוונו ומצמיד אותי לחזהו מיד אחר כך. "מה את עושה פה?" הוא שואל בחצי חיוך מופתע.
"אני עובדת שתי דקות מפה, באתי לקנות לי כמה דברים לפני שאני חוזרת הביתה" אני משיבה לדבריו בתמימות ומחפשת אחר הטמפונים באיזור.
"מה את מחפשת?" הוא לא מבין למה אני מסתכלת במשך כל כך הרבה זמן על חבילות הפדים מבלי לגעת בהן. "טמפונים" אני משיבה בקלילות, מוצאת אותם ומכניסה לסלסלה את החבילה האהובה עליי. אולי כדאי לקחת שתיים כדי שיהיה כבר לחודש הבא?
"אז מה חדש?" הוא שואל כשאני עוברת למדף הדאודורנטים די בספונטניות. "מה חדש?" אני לא מבינה לאן הוא חותר. יותר מדי דברים חדשים קרו אחרי שנפרדנו. למה מהם בדיוק הוא מכוון?
"שמעתי שהגירושים של ההורים שלך יצאו לפועל" הוא משיב לשאלתי במלמול די מודאג. אני מסובבת את ראשי כדי שאוכל להביט בפניו, עוזבת לרגע את מדף הדאודורנטים כדי להתרכז אך ורק בו.
"כן, התפצלנו. אני אצל אבא שלי, נעומי אצל אמא שלי ואח שלי עושה בעיקרון מה שבא לו אבל עם כל מה שקורה כרגע אני חושבת שגם אני וגם אח שלי נצטרך למצוא מקום אחד לישון בו..". לא נשמע יותר מדי כעס בקולי, רק אכזבה. התאכזבתי מכולם. התאכזבתי משניהם. מבוגרים איכזבו אותי ללא הרף, הם לא ריחמו עליי אפילו לרגע אחד.
YOU ARE READING
כלוּם- הוּשלם
Roman pour Adolescents*** כלום הוא סיפור אחד מתוך סיפורים רבים של בני נוער. הוא מספר על הבעיות, החרדות, הפחדים, ההתאהבויות, המרוץ אחרי ההצלחה בלימודים, הלחץ שבמשפחה והבדידות הנוראית שרובם חווים. במקרה הזה הסיפור מתמקד בקים. נערה צעירה בגיל 17 שנסחפת אל תוך התאהבות בתום ב...
