כלוּם- הוּשלם

פרק 61- הפכנו להיות שלמים

***

זמנים השתנו. עבר משהו כמו ארבע וחצי שנים מאז שסיימתי תיכון. כבר הספקתי להתמודד עם רוב הפחדים שלי כולל השירות הצבאי. כל מי שאמר לכם שהוא מתגעגע לימי התיכון שיקר לכם. התיכון הייתה החוויה הטראומתית והמזעזעת ביותר בחיי. התחלתי פרק נוסף בחיי- לימודי פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

משהו שאף אחד לא סיפר לי היה שכשהתיכון נגמר לומדים מי החברים האמיתיים שלך, מי שומר איתך על קשר למרות שזה כמעט בלתי אפשרי כשאתה נמצא בתקופה הזאת בחייך- התקופה שבה כולם מחפשים את עצמם לאחר השירות הצבאי. החברים היחידי שנשארו לצידי היו קורל, אנה ועילאי שהספיק להחליף את צליל בכל כך הרבה בחורות במהלך השנים האחרונות.

העיניים עם אימי ואבי עדיין לא נפתרו. דאגנו פשוט לא לדבר עליהם אף פעם. להתעלם הייתה הדרך הטובה ביותר להתמודד איתם. התנהגנו כאילו הבגידות לא קרו מעולם למרות שהיה ברור לכולם מה בדיוק קרה.

נעומי גדלה, היא כמעט בת 11, עצבנית, דרמתית וצומיסטית. מהרגע שבו היא קיבלה מחזור כולם ידעו עליו. אי אפשר לפספס אותו כמעט אף פעם.

אני ועדן התקרבנו אבל מריבות האחים תירוש לעולם לא יפסקו או נפסקו. לא סתם מתנת השיחרור שלי מחבריי בצבא הייתה חולצה שכללה הרבה משפטים שנאמרו במהלך הריבים שלי ושל אחי מפני שצה"ל עשה טעות והחליט לשים אותנו באותו הבסיס. 

"תום" אני קוראת לתום מהמקלחת בסוג של התלהבות. חשבתי על משהו די הרבה זמן והגיע הזמן להוציא אותו לפועל.

"מה?" הוא שואל בעייפות כשהוא ככל הנראה עדיין שכוב על המיטה באותה התנוחה ששכב קודם לכן.

"אולי נעשה ילד?" אני יוצאת מהמקלחת כשמגבת עוטפת את שערי הרטוב כדי לבחון את פרצופו של תום. הוא נראה מבולבל ומשועשע במקביל.

"אם את מתכוונת בילד לסקס אני לגמרי בעניין..." הוא לא מבין בכלל אם אני רצינית ואומר זאת בציניות תוך כדי שהוא פורס את ידיו באוויר כדי שאכנס בניהן ונחזור לשינת צהריים מרגיעה אחרי יום לימודים קצר אך מעייף.

בעוד אני למדתי פילוסופיה ופסיכולוגיה והתעמקתי בכוחן של המילים ומה עומד מאחורי הקיום שלנו, תום המשיך לנסות להגשים את חלומו להיות רופא בשאיפה לסיים עם הלימודים, להתמחות ולהיות אנקולוג ילדים.

אני מורידה את נעליי ונשכבת על ביטנו כשראשי נמצא מעל ראשו ופנינו נפגשות. קרן השמש מהחלון מסנוורת את תום והוא מיד מסיט את מבטו לכיוון דלת החדר.

"אני רצינית! בוא נעשה ילד!" אני מעבירה את ידיי על פניו ומלטפת את זיפיו כדי שיחזור להביט בי. תום תופס בידיי, מספיק את ליטוף זיפיו ומתעלם מדבריי בכך שהוא משתיק אותי בנשיקה רכה.