פרק 37- הרוסה מהיסוד

305 18 11
                                    

***

אהבה הייתה משהו בלתי ניתן לתפיסה, היא הייתה מלאה בעליות ומורדות. בהרגשה של חיים והרגשה של אכזבות. היא ידעה לרפא צלקות. היא הרגישה כמו קפיצה אל תוך תהום, היה שם פחד אבל סוף סוף, כשכל האוויר הוטח בפנייך הרגשת שאתה בחיים. או לפחות ככה אנשים תיארו אותה.

ההורים שלי כבר לא אהבו. הם היו רגילים אחד לשני, לא מעבר לכך. כבר לא הייתה תחושה של חיים בניהם. הייתה תחושה של התיישנות, של הרגל, של סירחון. הייתה שם תחושה של חוסר אונים. אבל בעיקר, היה שם ריח של ריקבון. היה שם משהו ממש ממש רקוב.

"תעצור לי פה, אני ארד שנייה לארוז לי תיק ואז נמשיך לאן שזה לא יהיה..." אני מבקשת מתום בדיוק כשאנחנו עוברים עם הרכב אל מול הבית שלי. הוא מחייך אליי ומהנהן בקלילות שנייה לפני שהוא עוצר בצד הדרך. קצוות פיו מתעקלות ויוצרות חיוך שובב. הוא מתכנן משהו.

"אני הולך לקנות כמה דברים בסופר, תתקשרי אליי אם את מסיימת לפניי" הוא ממלמל ויוצא ביחד איתי מהרכב. אנחנו טורקים את הדלתות אחד אחרי השני, תום נועל את הרכב וכל אחד פונה לדרכו. אני פונה לכיוון המדרכה, ותום לכיוון המכולת השכונתית.

אני מתקדמת בשביל הגישה לדלת. משחילה את המפתח אל המנעול במימנות, מסובבת מספר פעמים ואז אישה עירומה ואבא שלי מופיעים מולי. לזה בהחלט לא ציפיתי. מבין כל הדברים בעולם, זה הדבר האחרון שחשבתי לראות. אפילו את התחת העירום של עדן היה יותר סיכוי שאראה מאשר את המחזה הטראומתי הנוכחי. אני ראיתי את כל ה"חבילה", אני חושבת שאני עומדת להקיא.

"אני פשוט אתעלם ואקווה שזה יעלם" אני ממלמלת לעצמי ומסתירה את המראות בעזרת שתי ידיים מול העיניים שלי. "קים? את אמורה להיות בבית ספר!" הוא מתעצבן עליי כאילו אני הבוגדת בסיפור. נכון אבא אני אשמה בכך שבאתי הביתה בדיוק בשנייה שאתה מזיין בחורות צעירות שהן לא אימא שלי בפאקינג מטבח. איך אוכלים פה אחרי זה?

"זה מה שיש לך להגיד? מכל המשפטים ושלל המילים שיש בעולם. זה. מה. שיש. לך. להגיד!?!?" אני זועמת, בעצם אני מעבר לזועמת, אני מרגישה שאני עומדת להשתגע. העולם בוחן אותי ואת גבולות השיגעון שלי ואני בהחלט נכשלת. מי לא היה נכשל בסיטואציה כזאת?

"מה את רוצה שאני אגיד..? את ראית מה הלך פה לצערי.." הוא ממלמל וסוגר איזשהו ריצרצ' או שזאת בעצם הייתה היא. אני לא יודעת. אני עדיין עוצמת את עיניי בתקווה שכשאפקח אותן אתעורר מההזהיה שאני חווה עכשיו.

"אמא יודעת?" אני שואלת באדישות רק כדי לדעת עד כמה המצב חמור. למען האמת, אני לא יודעת למה כל כך רציתי לדעת, אלו לא היו חלק מהבעיות שלי. תודה לאל. פעם ראשונה שאני צופה בבעיות של אנשים אחרים מבלי להיות מעורבת בהן.

"לא בדיוק. היא יודעת שאני בגדתי בה לפני הטיפול, אבל היא לא יודעת שזה מה שקורה עכשיו..." הוא ממלמל בחרטה כלשהי.

כלוּם- הוּשלםWhere stories live. Discover now