נקודת מבט סקאר:
"אוקיי יש לי שעה, אני אספיק." מילמלתי לעצמי.
אה, אני לא הולכת לבית, אני הולכת לעשות משהו קצת משוגע.
אני הולכת להתקעקע.
כן.
אני רוצה קעקועים, והקעקוע של הקוברה זה לא אני עשיתי אותו, אבל זה סיפור לפעם אחרת.
עצרתי מהר בבית החלפתי לבגדים נוחים יותר וחזרתי מהר למכונית ונסעתי לכתובת של המקעקעת שכריסטיאן היה מתקעקע אצלה.
הגעתי לכתובת תוך פחות מחמש דקות, החנתי את הרכב בצורה יפה למדי, נעלתי את הדלתות ונכנסתי למכון הקעקועים.
המקום היה נראה נקי ומסודר, ציורים בשחור לבן היו תלויים על הקירות, ובאמצע המכון היה כיסא מתכוונן עטוף בנליונים ומוכן לשימוש.
"היי, את ליזה, נכון?" שאלתי בחורה שהתעסקה עם החומרים של הקעקועים.
"כן, אם אני לא טועה את סקאר, נכון?" היא גם שאלה בחיוך רחב.
"כן, זאת אני, אני שלחתי לך את הציורים של הקעקועים שאני ציירתי, קיבלת אותם?" שאלתי שוב עם מבט טיפה חושש.
היא הינהנה וסימנה לי לשבת על הכיסא וגם הצביעה לי על הקפוצון והורדתי אותו ונשארתי עם גופיית כתפיות.
אני ביקשתי שני קעקועים קטנים כאלה, בעורף ומאחוריי האוזן, אחד אני מקדישה לכריסטיאן ואת השני אני מקדישה לאימי.
אחרי שעה של סבל מתמשך ליזה סיימה סוף סוף, היא שמה עליהם תחבושת.
באתי לצאת לכיוון הרכב אבל אז ליזה תפסה במפרק ידי.
"מחר תפגשי אותי בשעה 14:00 בצהריים בכיכר העיר, אני צריכה לדבר איתך בקשר לכריס." אמרה והלכה משם.
משהו על כריס?
מאיפה היא מכירה את כריסטיאן?
הסתכלתי על השעון שעל מפרק כף ידי וראיתי מה השעה.
שיט.
אני הייתי צריכה להיות בבית לפני חצי שעה!
ג'ק אמר שהוא יבוא לפני חצי שעה לבית שלי!
ואני לא שם!
התנעתי מהר את הרכב ונסעתי לעבר הבית שלי.
אחרי חמש דקות הגעתי, יצאתי מרכב ונעלתי אותו ונכנסתי מהר הביתה.
הוא לא פה.
נאנחתי בהקלה ונחתתי על הספה מעכלת את כל הדברים שקרו לי היום.
כריס מת.
הלכתי לבית של ג'ק וג'ק חיבק אותי.
ההלוויה של כריס.
השיחה עם העורך דין בקשר לצוואה של כריס.
הקעקועים.
מה שליזה אמרה בקשר לכריס.
זה בהחלט היום הכי עמוס בחיי.
פתאום שמעתי רעש מלמעלה, איפה שהחדרים.
הלכתי מהר אל עבר המגירה ושלפתי משם אקדח, התקדמתי אל עבר המדרגות ופתאום ראיתי את ג'ק יוצא לי מהחדר.
רציני?!
מרוב כעס עצבים בהלה וייאוש זרקתי את האקדח על הרצפה בעצבים.
באתי לצעוק עליו אבל הוא הקדים אותי.
"איפה לעזאזל היית?!" הוא צעק עליי כמו על ילדה בת שלוש שרצה לכביש.
"על הספה." אמרתי מתחכמת.
"לא כדאי לך להתחכם לי פה, תגידי לי מהר איפה היית או שאני... -מה זו התחבושת הזו מאחורי האוזן שלך?!" צעק ג'ק קוטע את עצמו.
"וגם בעורף שלך?!" הוסיף בצעקה.
הוא הוריד לי את התחבושות וראה את הקעקועים שלי.
תוך שנייה הועפתי לצד השני של הסלון והלחי שלי פועמת בכאב.
הרמתי אליו את ראשי בזעם וראיתי טיפה חרטה בעינייו.
ג'ק חמוד, אתה ממש לא יודע למה הכנסת את עצמך עכשיו, כי אני הולכת לחסל אותך.
אמרתי לעצמי בראש וקמתי על רגליי.
תתכונן לכאב. כי לא סתם קוראים לי הקוברה.
אווווו העיניינים מתחממים🤜🤛
מי אתם חושבים שינצח? ג'ק או סקאר?
תהנו♡
YOU ARE READING
𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊
Action☆הושלם☆ מקום #1 במתח בתאריך- 14.11.18, 20.4.20 מקום #1 באהבה בתאריך- 7.4.19 מקום #1 באקשן בתאריך- 16.4.19, 12.03.20 "תיכנסי למועדון כאילו את סתם רוצה לדפוק את הראש ולא להרוג אף אחד, אוקיי?" אני אשתדל.
