פרק 24

5.4K 303 53
                                    

נקודת מבט סקאר:

ג'ק נכנס לתוך הזירה במהירות ואחז בגרוני ובאותו שנייה גם אני אחזתי בגרונו.

הוא לא יכול לנצח אותי ואני לא יכולה לנצח אותו, שנינו טובים באותה מידה.

"זה מספיק, ג'ק." האיש שישב ומסביבו היו הרבה שומרים אמר.

לפתע ג'ק שחרר את אחיזתו מצאוורי ואני שיחררתי אחריו.

"היא הפרה את החוקים ואתה יודע את זה טוב מאוד, בלי שום כלי נשק אפילו לא סכין או מזלג, אך ורק ידיים." הוא אמר מאופק.

"אני עוקב אחריי כל פעולותייה של הנערה, היא לא הורגת אנשים להנאתה כמו רוב האנשים שנוכחים בחדר הזה.

אם היא הרגה אותו כנראה שיש לה סיבה, גם אף אחד לא אוהב את החיילים והלוחמים של משפחת בראון, הם תופסים מעצמם יותר מידי, הם חושבים שהם מינימום שליטים כלשהם.
הנח לנערה, ג'ק." האיש שאיני יודעת את שמו דיבר שוב. להגנתי.

בראון. המשפחה שלי. אבא שלי יודע שהקוברה זו אני.

"תסלח לי על חוסר הנימוס והבוטות, אבל מה שמך?" שאלתי בהתעניינות.

"שמי הוא ריצ'רד יקירתי, ואני מוכרח להגיד שאני מוקסם מכישורייך הרבים." ריצ'רד אמר וחייך אלי.

"תודה רבה, אדוני. מעריכה את זה המון." אמרתי מחווה עם ראשי כהוקרת תודה.

"אבל כולנו התכנסנו כאן לעיניין אחר.
לי ולג'ק יש הצעה מדהימה שלא תוכלי לסרב לה.
את תהיי משנה בורר עולם התחתון." הוא אמר ברישמיות.

"מה לעזעזאל?" אמרתי מבולבלת לגמרי.

"זה אומר שאת בתפקיד משנה שלי, כמו סגנית או מחליפה. משהו בסגנון." ג'ק אמר ולא מפסיק להסתכל עליי.

"לא, ממש לא!" אמרתי בהחלטיות.

כל האנשים באולם השמיעו קולות המומים.

"את מבינה מה אנחנו מציעים לך פה? אנחנו מציעים לך תפקיד שאנשים שגילם כפול מגילך חולמים עליו, תשקלי את תשובתך." הוא אמר טיפה מאופק מתשובתי המוזרה להחריד.

"תשובתי לא תשתנה, זה עדיין לא." אמרתי מסתכלת אל תוך עינייו ובוחנת אותן.

"תחשבי על ז-" קטעתי את דבריו של ריצ'רד.

"לא זה לא, אני לא בנויה לזה ואני לא רוצה את זה. תמצאו מישהו אחר, פה שחתינו מסתיימת." אמרתי יוצאת במהירות מהאולם לא מחכה לתגובות של אף אחד.

הגעתי למדרגות בשביל להעלות מן המרתף אל הסלון ואז יד החזיקה בחוזקה את ידי.

הסתובבתי וראיתי את ג'ק.

"את השתגעת? מה לעזעזאל עובר עלייך? קיבלת מחזור או משהו? את בכלל יודעת למה סירבת עכשיו?! לעזעזאל איתך!

היית יכולה להיות כמעט כמוני!" הוא צעק נוזף בי.

"אבל אני לא רוצה להיות כמוך, אני לא רוצה שום קידום, אני לא רוצה שום דבר שקשור לזה.

אני לא רציתי להיות רוצחת! אני לא רציתי לחיות ככה! זה לא העתיד שאני רוצה! זה לא החלום שלי בכלל." אמרתי מתחילה לדמוע.

הוא מוחה את דמעותיי עם אגודליו ומנשק את מצחי.

"מה החלום שלך?" הוא שאל אותי ומזיז אותנו לגומחה קטנה בצד למקרה ויראו אותנו.

"יש לי יותר מידי." אמרתי בשעשוע והאדמתי במבוכה בגלל שהייתי צמודה יותר מידי לגופו של ג'ק.

"לא משנה במה תעסקי בעתיד, אני מאמין ביכולות שלך ובעקשנות המרגיזה שלך ויודע שתצליחי בכל מה שתעסקי בו." הוא אמר מחבק אותי ואני מחזירה לו חיבוק.

הוא משחרר אותי מחיבוקו ואז תופס אותי מהעורף ומושך אותי אליו, לפני שאני מספיקה להגיב הוא מצמיד את שפתיו לשפתיי.

אני מנסה לנשום אבל זה בלתי אפשרי, הוא סוחף אותי איתו לתוך נשיקה עמוקה חסרת מעצורים, נשיקה שמרעידה את עולמי.

הנשיקה הראשונה שלי.

אז מה חיכיתם לנשיקה הזאת? אני מאודדד.
פרק מרגש מאוד לדעתי💛
מקווה שאהבתם תהנו❤

𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊Where stories live. Discover now