𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊

פרק 53

נקודת מבט סקאר:

התנתקתי מחיבוקה של אימי בחוסר רצון.
אני פשוט לא מאמינה שאימא שלי בחיים.

"סליחה שאני קוטעת את כל הרגע המפתיע והמרגש הזה, אבל, איך?" שאלתי בקול מבולבל ועשיתי עם האצבע שלי מעגל שכלל בתוכו את אימא שלי ואת בת זוגתו של דילן.

הסתכלתי על דילן, כשהן הגיעו הוא לא ידע את מי לחבק ראשונה, את אימא שלו או את בת הזוג שלו? אבל למזלי פתרתי את המצב המביך בכך שחיבקתי את אימא שלי ראשונה וכך בזמן שהוא מחכה לחבק את אימו הוא יחבק את בת זוגתו.

"זה סיפור די מסובך וארוך אבל אני בטוח שיש לנו זמן. את רוצה שאני אספר, אמיליה?" ג'ק אמר ולבסוף פנה אל אימי ושאל אותה.

אימי הינהנה לעברו כאות לאישור שהוא זה שיספר, אחרי שחיבקה את ג'קסון שלפניו היו דילן וליאם.

"טוב, אז נתחיל מההתחלה, כולם לתפוס מקומות ישיבה, וליאם קח את האוכל שלך ואל תפריע לי בזמן הסיפור." ג'ק אמר וליאם לקח את שקיות האוכל וגילה בהם המבורגרים ממקדונלס.

"אימא אני מאוד מקווה שזכרת ושלא שמת לי בצל בהמבורגר." ליאם אמר ואפילו לא נתן לאמא שלי לענות והוא כבר נגס בהמבורגר.

כולנו ציחקקנו למראה המשעשע של ליאם מתענג על ההמבורגר שכנראה שאימא שלי זכרה ולא היה בו בצל.
אחר כך העברנו אני והאחים שלי בנינו את השקיות עם ההמבורגרים וכל אחד לקח לו את המבורגר.

התקבצנו אני, התאומים וג'קסון יחד על המיטה כשלמולנו ג'ק, אימא שלי ובת הזוג של דילן.

"אוקיי, אז לפי מה שאתם חושבים שקרה, שזה אחרי המקרה בין אימא שלי לבין האדם שאיני רוצה לקרוא לו אבא שלי, אני התגנבתי לבית שלכם ורציתי להרוג את אימא שלכם, כי אני באתי באמצע המקרה שקרה ואבא שלכם רק ניסה להגן על אימא שלי, אבל אני הבנתי את זה לא נכון חשבתי שאבא שלכם מנסה לפגוע באמא שלי אז רציתי להרוג את אימא שלכם כנקמה על כך כשאבא שלכם ניסה לגעת באימא שלי.
אבל גם אז, כשהייתי בן שש עשרה היה לי כבוד לנשים.
במקום זה, חטפתי אותה והחזקתי אותה פה, היה פעמים שהייתי מעביר אותה ממקום למקום כדי שהמיקום שלה לא יתגלה. רציתי שהוא יסבול ולא ימצא אותה לעולם.
אבא שלכם חשב שהיא נרצחה, מכיוון שאחרי כמה ימים שלחתי לו כד עם אפר ואמרתי לו שזה מה שנותר מאישתו האהובה." ג'ק אמר ומשום מה היה לי ממש קשה לבלוע את הביס שאכלתי הרגע.
למה הוא התאכזר ככה לאבא שלי?

"אחרי כמה שבועות הרגתי את את האדם שאין לו זכות להיקרא אבא שלי, וזה הגיע לו כי הוא היה חתיכת שמוק." ג'ק אמר והייתי טיפה מופתעת שראיתי צל של חיוך על שפתיו.

"שמונה שנים הסתרת את אימא שלנו בגלל שרצית לנקום באבי על כך שחשבת שהוא נגע באמא שלך? לא יכולת לחשוב עלינו? על ארבעה ילדים שמאבדים את את אימא שלהם?" ליאם אמר אחרי שבלע את הביס האחרון מההמבורגר. ראיתי את אגרופיו הקפוצים והנחתי את ידיי על ידייו מנסה להרגיע אותו לפני שיהרוס הכל ויעשה משהו טיפשי.

"אני אומר לך את האמת, לא עיניין אותי כלום, המטרה היחידה שלי הייתה לאמלל את חייו של אביך, ואני לא מרגיש שום חרטה על זה. זה כבר היה, זה שייך לעבר." ג'ק אמר ומבטו היה חסר הבעה.

"טוב, אם אתם רוצים עוד פרטים על איך היו שמונה השנים של אימא שלכם תפנו אליה אחר כך. עכשיו נעבור לבחורה המהממת שנמצאת משמאלי, רוז, אחותי הקטנה." ג'ק אמר והניח את ידו על כתפה של רוז.

"מה?" זו המילה היחידה שנפלטה מפיו של דילן אחרי שגם הוא סיים את ההמבורגר שלו.

"כן, רוז היא אחותי הקטנה. ושלא תחשוב לרגע שכל הזמן שהיא הייתה איתך לא היה אמיתי, ההפך הוא הנכון.
יצאתם ביחד בערך שנתיים, ולא ידעתי על זה בכלל, וכשידעתי היא הייתה כמעט מאורסת אלייך והיה לה ילד ממך, אפילו שזה היה מאוחר מידי החלטתי לקחת אותה ממך." ג'ק סיפר ודילן עדיין היה לא מסופק מהתשובה שלא עזרה לו בכלל, דילן בא לומר משהו אך ג'ק התחיל מיד לדבר שוב.

"אני יודע שיש לך מיליון ואחת מילות גנאי שבא לך לגנות אותי בן ואתה צודק כי ככה בדיוק רוז הגיבה. היא נשארה נאמנה אלייך כל הזמן הזה. ואני יודע שאתה רוצה לשאול שאלה, אז אני אחסוך לך מילים ואענה עליה מבלי שתשאל.
רוז, כן ראתה את אלכסנדר הקטן במשך כל הזמן הזה.
ועכשיו אתה בטח רוצה לשאול איך, אני אסביר לך איך.
אתה רוב הזמן מפקיד את אלכסנדר הקטן אצל אישה שקוראים לה מארי והיא בשנות הארבעים לחייה, שהשתנתה מאוד במהלך השמונה שנים האחרונות והיא אישה מהממת, אחראית ואתה מספיק סומך עלייה בשביל לשמור על הילד שלך.
האישה הזאת היא במקרה אימא שלי." ג'ק אמר בחיוך קטן.
רואים שהוא אוהב ומעריך את אימא שלו עד מאוד.

היו כמה רגעים שקטים של דממה של הבנת הדברים.

"אחרי כל מה שקרה בעבר המשפחות שלנו תמיד ימצאו את הדרך אחת אל השנייה, דרך אמון, דרך הגנה ודרך אהבה.
המשפחות שלנו צריכות להפסיק עם המריבה הישנה הזאת ולהתחיל לבנות עתיד חדש ביחד. אנחנו חזקים יותר יחד." אימא שלי אמרה לבסוף אחרי הדממה המעיקה.

היא צודקת.

טוב זה פרק טיפה מורכב ומסובך, אם יש משהו לא מובן או משהו שבילבל אתכם אתם יכולים בשמחה לשאול אותי בתגובות💗
ואני יודעת שעברו 55 דקות מיום ראשון אז אני מקווה שתסלחו לי😅  פרק הבא עולה בשלישי.
מקווה שאהבתם תהנו❤