𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊

פרק 61

נקודת מבט סקאר:

"אני מכריז עליכם כבעל ואישה, אתם רשאים להתנשק." הכומר המזוקן אמר לבסוף, אחרי שדילן ורוז הקריאו את הנדרים שלהם והבטיחו את אהבתם ועוד כמה שטויות במיץ זבל ובלה בלה בלה. לא טרחתי להקשיב לשום דבר.

"תגידי הם חייבים להתנשק בפומבי? למה עיניי הצעירות צריכות לראות את הזוועות הללו?" אמרתי מצקצקת ומסיימת את כוס השמפניה האחרונה שהייתה על המגש שאותו לקחתי מהמלצר החביב.

"כי זו חתונה..?" ליזה אמרה ספק שאלה בבלבול.

"זה התירוץ הכי עלוב ששמעתי אי פעם. אני יכולה פשוט ללכת לג'ק החתיכי שעומד לו ממש שם, ולנשק לו את הצורה ואז כשהוא ישאל למה אני אומר לו כי זו חתונה.
מה זה השטויות האלו?" אמרתי מנידה בראשי ומניחה את כוס השמפניה הריקה על המגש ששמתי על הרצפה, צמוד לכיסא שעליו ישבתי.

"אני לא חושבת שאם תנשקי אותו הוא ישאל למה.." ליזה מילמלה לעצמה, חזק מספיק כדי שאני אשמע וחלש מספיק כדי שאף אחד אחר לא ישמע.

דילן ורוז התנתקו מהנשיקה ואז חייכו לכולם וירדו מן הבמה והתחילו להתהלך לכיוון האולם על השטיח הלבן.
כולם התחילו לקום בזה אחר זה וגם אני וליזה קמנו ופילסנו את דרכינו מבין כל האנשים האחרים שגם היו בדרכם לתוך האולם.

לפתע, רוז ודילן נעצרו. רוז הרימה את זר הפרחים שבידה וזרקה אותו במהירות לאחור.

ואני, עם הרפלקסים המדהימים להחריד הרמתי את ידי מבלי שום מאמץ ותפסתי את הזר בידי.

יאיי?

"היא לא יכלה לזרוק את זה סנטימטר אחד שמאלה? נו באמת!" ליזה אמרה כועסת.

כולם המשיכו ללכת ולא ייחסו לתפיסת הזר שום משמעות.
מעולה בשבילי, פחות בושות לעצמי.

"אוי, אל תדאגי אם את כל כך רוצה את הזר, אני אתן לך אותו." אמרתי במשיכת כתפיים, אך המוח-טרול שלי חושב על מעשה טיפשי.

"באמת?" ליזה שאלה מופתעת כאילו הצעתי לה חמש שנים מחיי. בדיוק הגענו לכניסת האולם וכל מוזמן התיישב בשולחן שבו הוא אמור לשבת.

עצרתי את ליזה במקומה כשהיינו בדרך לשולחן שלנו.
כרעתי ברך והפרצוף של ליזה עשתה שווה את כל הבושות שאני עומדת לעעשות ברגעים אלו ממש.

הבאתי לידה את זר הפרחים שתפסתי והוצאתי מאחת מאצבעותיי, טבעת.

"ליזה, אני הבטחתי לעצמי שאם אני לא אתחתן עד גיל שלושים, אני אתחתן איתך. למה לחכות לגיל שלושים אם אפשר עכשיו? אז אני אשאל את זה עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי ואני בטוחה שמייקל יסכים להתחלק בי איתך.
התנשאי לי?" שאלתי אותה בחיוך.

"לא, לא, לא! בשום פנים ואופן, לא! אני היחיד שאי פעם יציע נישואים למהממת שפה לידי. לך יש יותר מידי מחזרים ואין סיכוי שתשארי רווקה אפילו עד גיל עשרים אז תרחיקי ממנה את הטבעת הזאת." ליאם אמר בחרדה ואני התפרצתי בצחוק.